פסקי רקנאטי סג

משמע מן הירושלמי שאדם שנתן ממונו כך וכך לצדקה והפריש הצדקה מדעת לחלקה בין עניי העיר או בין עניי עולם שיכול ליתן לקרוביו מאותה עד מחצה או עד שני חלקים כפי המחלוקת שהוא שם במעשר עני למר כדאית לי' ולמר כדאית לי'. מיהו אם הפריש אותה בסתם ולא הזכיר עניי העיר או עניי עולם זכו קרוביו בכולה דכל הנותן צדקה לדעת התורה נותנה והתורה אמרה ענייך קודמין לעניים אחרים: