פסקי רקנאטי תקלא

אין אדם מקנה מה שלא בא לעולם בין למי שראוי ליורשו בין למי שאינו ראוי ליורשו אמנם אם הקנהו לצדקה אומר הר"מ במז"ל שחייב לקיים דבריו וכן הורו הגאונים אך אמרו שאין כח בידם למשכנו על זה אלא לחרפו לגדפו דהא דאמרו כפיי' רבא לר' נתן בר אמי וכו' פירש ר"ת כפיי' בדברים דקיי"ל כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין ב"ד של מטה מוזהרין עליה ומפרשי' בירוש' דמוזהרין ר"ל נענשין והאי דאמר ממשכנין על הצדקה שאני שבני העיר קבעו בינייהו כך ואפילו נידוי ליכא: