אין המלוה נפרע מן הערב עד שישבע הלוה שאין לו מה לשלם (ומצאו כדבריו) דחיישי' שמא קנוניא עביד בינייהו המלוה והלוה לגבות מן הערב וכן תקנת אחרונים. וכן נמי אינו גובה מנכסים המשועבדים עד שהלוה נשבע ואפי' ממתנה אינו גובה בלא שבועת הלוה ואם רצה [הערב] משביע את [הלוה] שלא פרעו עדיין בכלל השבועות הנזכרת: