פסקי רקנאטי רפד

הטוען את חבירו מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום בטענת ברי וכשבא לישבע שבועת היסת אומר א"י ורוצה לישבע שא"י כדין מנה לי בידך והלה אומר א"י פסק הראב"ד דנשבע שא"י ופטור ואין זה טוען וחוזר וטוען דכיון בטענה הראשונה הי' פוטר עצמו ולא הוכחש מימר אמרי כשבא לישבע דקדק בשבועתו לעשותה כתיקונה ונשבע שא"י ופטור. אבל הכופר בב"ד ואחר כך אומר שפרע אין שומעין לו שכל האומר לא לויתי כאלו אומר לא פרעתי דמי והפורע את החוב בשביל בנו אפי' בנו סמוך על שולחנו השיב רב אלפס שחייב לפרוע לבן אם לא קבלם מן האב: