פסקי רקנאטי יח

קיימא לן כשמואל דאמר היה עומד בתפלה ונזכר שכבר התפלל פוסק אפילו באמצע ברכה פירש ריא"ז בשם רבינו חננאל דהאי דאמר פוסק היינו דוקא ששכח שהתפלל ועתה לא התפלל לשם חובה אלא לרשות מסיים מידי דהוה אמי שהקריב תמיד של שחר והביא אחר כך נדבה או נדר אחר שהוא רשאי דקיימא לן תפלות כנגד תמידין תקנום. ואיכא דמוקי לה בתפלת מוסף דאין מתפללין תפלת מוספין נדבה: