פסקי הסידור, סיום תפלת שחרית

[סִיּוּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית]

אַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה — יֹאמַר וִדּוּי .

אֵין אוֹמְרִים "אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם" לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ , וְלֹא בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים קָטָן וְגָדוֹל ב' יָמִים , וְלֹא בְּעֶרֶב פֶּסַח וְט' בְּאָב .

וּכְשֶׁמַּגְבִּיהִין הַסֵּפֶר תּוֹרָה לְהַרְאוֹת הַכְּתָב לָעָם — כָּל אָדָם יִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב עַצְמוֹ לַתֵּבָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִקְרֹא מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּעֵת הַגְבָּהַת הַסֵּפֶר תּוֹרָה , וְיֹאמַר "וְזֹאת הַתּוֹרָה גוֹ'" .

מִנְהַג סְפָרַד שֶׁבְּכָל יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ תַּחֲנוּן וּנְפִילַת אַפַּיִם — אֵין אוֹמְרִים "לַמְנַצֵּחַ יַעַנְךָ" וְלֹא "תְּפִלָּה לְדָוִד" .

דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן , וּפֶסַח שֵׁנִי שֶׁהוּא י"ד בְּאִיָּר , וְלַ"ג בָּעֹמֶר , וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן עַד י"ב בּוֹ וְעַד בִּכְלָל, דְּהַיְנוּ חֲמִשָּׁה יָמִים אַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת, כִּי הֶחָג יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה , וְט"ו בְּאָב , וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה , וּמֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים עַד סוֹף תִּשְׁרֵי , וְט"ו בִּשְׁבָט , וּבְכָל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִילָה, אוֹ חָתָן כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה .

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר ט' בְּאָב , וּפוּרִים קָטָן שֶׁהוּא י"ד וְט"ו בַּאֲדָר רִאשׁוֹן , וּפוּרִים גָּדוֹל, וַחֲנֻכָּה, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ .

גַּם בְּמִנְחָה עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְעֶרֶב חֲנֻכָּה, וְעֶרֶב פּוּרִים גָּדוֹל וְקָטָן, וְעֶרֶב לַ"ג בָּעֹמֶר , וְעֶרֶב ט"ו בְּאָב, וְעֶרֶב ט"ו בִּשְׁבָט — אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וּנְפִילַת אַפַּיִם .

אֲבָל בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב רֹאשׁ הַשֶּׁנֶה וְעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים וְעֶרֶב פֶּסַח שֵׁנִי — נוֹפְלִין.

בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מַכְנִיסִין הַסֵּפֶר תּוֹרָה לַהֵיכָל, וְאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר "יְהַלְלוּ וְכוּ'".

בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן — אֵין אוֹמְרִים "תְּפִלָּה לְדָוִד" אֶלָּא מַתְחִילִין "בֵּית יַעֲקֹב" .

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם — אוֹמְרִים "בָּרְכִי נַפְשִׁי" .

מִן רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר "הוֹשַׁעֲנָא רַבָּה" אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם וּבְמִנְחָה קֹדֶם "עָלֵינוּ" — אוֹמְרִים זֶה: "לְדָוִד ה' אוֹרִי גוֹ'".

וְכָתַב רש"ל שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר פָּסוּק זֶה: "אַךְ צַדִּיקִים גוֹ'".

מִנְהָג לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם אַחַר הַתְּפִלָּה בְּלֹא בְרָכָה וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בָּהֶם . וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר גַּם כֵּן פָּרָשַׁת "קַדֶּשׁ", "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ" .