פסקי הסידור, שחרית לשבת

שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת

וּלְאַחַר הַהַפְטָרָה מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ כוּ' נֶאֱמָן (וְרַחֲמָן) אָתָּה כוּ'. וּבְשׁוּלֵי הַגִּלָּיוֹן: כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת, מִטַּעַם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמַר מֵעֵין חֲתִימָה סָמוּךְ לַחֲתִימָה. וְכֵן הוּא בְּרַמְבַּ"ם בְּסֵדֶר הַתְּפִלָּה וּבְאַבּוּדַרְהַם. וּכְמוֹ כֵן הַנּוּסָח תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח הוּא מִטַּעַם הַנַּ"ל. וּבְרַמְבַּ"ם כָּתוּב נוּסָח אַחֵר בְּזֹאת הַבְּרָכָה .

יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר יְקוּם פּוּרְקָן זֶה [בַּתְרָא] וְלֹא מִי שֶׁבֵּרַךְ:

נָכוֹן לֵידַע הַמּוֹלָד קֹדֶם שֶׁמְּבָרְכִין הַחֹדֶשׁ :

אָב הָרַחֲמִים אוֹמְרִים בְּכָל שַׁבָּת לְבָד כְּשֶׁמְּבָרְכִין הַחֹדֶשׁ וּכְשֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ. כְּשֶׁמְּבָרְכִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן אוֹמְרִים אוֹתוֹ :