פסקי הסידור, דיני פדיון הבן

דִּינֵי פִּדְיוֹן הַבֵּן

מִצְוַת עֲשֵׂה לִפְדּוֹת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִית מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים וּלְמַעְלָה , דְּהַיְנוּ בְּיוֹם ל"א , בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים . וְאִם פְּדָאוֹ קֹדֶם — אֵינוֹ פָּדוּי . מִכַּאן וְאֵילַךְ — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה .

וְחָמֵשׁ סְלָעִים הֵם מִשְׁקַל שְׁמוֹנָה לוּט כֶּסֶף נָקִי (שֶׁקּוֹרִין פַיְי"ן זִילְבֶּ"ר) בְּמִשְׁקַל הַקֵּיסָר דִּמְדִינָתֵנוּ.

וְאֵלּוּ חֲמִשָּׁה סְלָעִים נוֹתֵן לַכֹּהֵן בְּכֶסֶף אוֹ בְּשָׁוֶה כֶּסֶף מִכָּל דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה, חוּץ מִקַּרְקָעוֹת, עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת. וְאִם פָּדָה בָּהֶם — אֵינוֹ פָּדוּי .

וְהֵא לְךָ סֵדֶר פִּדְיוֹן הַבֵּן :

הָאָב מַיְתִי לֵהּ לִבְכוֹר קַמֵּי כֹּהֵן, וּמַיְתִי כֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף חֲמִשָּׁה סְלָעִים, וּמוֹדִיעַ לַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר "פֶּטֶר רֶחֶם" לְאִמּוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְאוֹמֵר לוֹ: "אִשְׁתִּי הַיִּשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִּי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר".

הַכֹּהֵן שׁוֹאֵל אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: "בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרְךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִּמֵחַיַּבְתָּ לִתֵּן לִי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה"?

הָאָב אוֹמֵר: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְּכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָּׁה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּהּ".

וּכְשֶׁנּוֹתֵן הָאָב לַכֹּהֵן הַפִּדְיוֹן — מְבָרֵךְ הָאָב : "בָּרוּךְ כוּ' עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן". "בָּרוּךְ כוּ' שֶׁהֶחֱיָנוּ כוּ'".

יֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת סְעֻדָּה . וְאִם יֵשׁ שָׁם יַיִן — עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה אַחַר "הַמּוֹצִיא" , וּמְבָרֵךְ הַכֹּהֵן עַל הַיַּיִן מִיָּד אַחַר הַפִּדְיוֹן . וְאִם אֵין שָׁם יַיִן — עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן שֶׁלֹּא בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה, וְאָז מְבָרֵךְ הַכֹּהֵן עַל שְׁאָר מַשְׁקִים . וּסְעֻדָּה זוֹ הִיא סְעֻדַּת מִצְוָה .