פלפולא חריפתא על שבועות צד

ה"ג גביה להדין מלוה וכן הלשון ברי"ף:

אבל היכא דאיכא לממונא כו' וטוען ברי ע' פרק החולץ גבי ספק ויבם כו':

ה"ג ושורפין אותו וכן הל' בטור סי' ל"א:

אם יכול להשביעו פירוש כשטוען ברי והיינו דמקשה הב"י סי' ל"א מסי' ט"ז שהרי ב"ד כופין להראות שטר שיש לחבירו זכות בו:

ואפי' ללשון שני דרב נחמן כלומר לאותו הלשון דלא בעי דררא דממונא לעיל פרק שבועת הדיינים אמתני' דמנה לי בידך ונ"ל להגיה שצ"ל ללשון ראשון:

מן הכתות גרסינן:

נ"ל דה"ג גובה את הגדול וכן לשון הטור גובה את הגדול דכששרפו אין שייך לומר שישביעוהו אם שרף שטר אחר דהא אף אם מודה שהיה לו שטר אחר ושרפו יכול לגבות השני שמוציא עכשיו מאחר שלא יוכל לבא לידי גביות שני השטרות והוי כאילו לא היה רק אחד והוא כשר ואזדא לה תמיהת הב"י שתמה למה לא יחרים כו' כלומר ואפי' בשמא כ"כ מהר"ו כ"ץ בשם רמא"י ז"ל: