פלפולא חריפתא על שבועות סד

ה"ג מדקא מקשינן הכי:

דלא חשיב מודה מקצת הטענה כו' ופטור מהשבועה דמודה מקצת אבל מן התשלומין אין טעם לפוטרו וגם הרי"ף לא כתב אלא פטור משבועת התורה גם הרמב"ם פרק ג' מה' טוען כתב פטור משבועה ולכך אני תמה על בעל הטורים שכתב בסימן פ"ח פטור משבועה ומתשלומין הן אמת שכך משמע ג"כ מהגהות מיימוני פ"ג מהל' טוען והטור העתיק דבריהם בסמוך שכתבו אם התובע אומר ודאי שגם אתה חייב לי שעורים אלא שעכשיו אין רצוני לתבוע כל תביעותי חייב לשלם שעורים ע"כ משמע דבלאו הכי לא מתחייב דכי דעתו לתבוע גם השעורים ולא תבעו הוה כהודה לו על השעורים דפטור אף מתשלומים אבל אין נראה אלא דדעת ההג"ה ג"כ לומר שאם התובע אומר ודאי כו' ולא שאני מודה שאינך חייב לי שעורים והא דמסיימי שעכשיו אין דעתי לתבוע כו' לאו בדוקא שיאמר כן אלא כל שאם אומר שהוא חייב ורוצה שישלם לו הרי לא פטרו וכי נמי אמר רציתי לתבוע עכשיו ואתה הקדמת דאה"נ שחייב בתשלומים ואורחא דמלתא נקט שכך היא תשובת התובע שעכשיו אין רצוני כו' כך נ"ל וכן בעל הש"ע השמיט מהעתיק ומתשלומין ועכשיו כשנדפסו פה פראג עם ספר מאירת עינים למהר"ר וואלק כהן זלה"ה ראיתי שהגיה בש"ע ומתשלומין ותמיהני מאד שעל הראשונים שנכתב בטור אנו בושין ואין יודעים להשיב והוא הוסיף כן בש"ע וצ"ע:

והוא שיהיו שוין שתי פרוטות כדמסיק לעיל גבי הטענה שתי כסף: