פלפולא חריפתא על שבועות סא

ואע"פ שאין שוות פרוטה ולדבריו הא דאמרינן (פרק הזהב דף נ"ה) דאין ב"ד נזקקים בפחות משוה פרוטה דוקא בממון אבל בכלים נזקקים כ"כ ב"י סימן פ"ח וקצת קשה לי דאדמותיב רבא לרב קנוינא דאמר נזקקים מדבהקדש אתרבי פחות מש"פ ש"מ דלהדיוט לא ומשני דרב קטינא בגמר דין קאמר הא ה"מ לשטיי דרב קטינא בכלים קאמר ומיהו משמע לישנא דרב קטינא הוה נופי בכל דבר ולגמר דין מלאוקומי לישניה אף בתחלת דין ודוקא בכלים:

ששוה מעה כלומר כל מחט הוא כשוה מעה וטוענו שתי מחטין הרי כטוען שוה שתי מעות:

שטען שוה שתי כסף בפי' ובהכי הוא דאמר רב דכי טען אין לך בידי אלא פרוטה דפטור משום דחסרה ליה טענה דוקא קתני ובהכי אפילו רב מודה:

דמאן דתבע לחבריה שתי כסף לאו דוקא אלא שתי כסף ופרוטה וכן עוד לקמן סוף פירקין ועוד בס"פ הנשבעין גבי שבועת השותפין ושם מוכרח:

כפר"ח ואיהו מודה מקצת מהמטבעות:

אבל נ"ל כדבריו מטעמא אחרינא כלומר מאותו טעמא אחרינא שכתב הרמב"ן והמגיה מהטעמא אחרינא או המגיה מטעמא האחרינא לא הפסיד:

ועוד דרב פפא כו' לקמן מייתי ליה רבינו גבי טוענו חטים ושעורים: