פלפולא חריפתא על שבועות יח

ואכל את הראשונה בשוגג כו' פטור לרש"י בין שהיתה ראשונה של איסור בין של תנאי לעולם פטור מכיון שהיה שוגג במעשה ראשון לא קרינא ביה האדם בשבועה ולתוספות מש"ה פטור לפי שהראשונה היינו של תנאי דקרי לה ראשונה לפי שכך היתה סדר שבועתו אם אוכל זו לא אוכל זו (כדפירש רש"י) ובאכילת התנאי חיילא השבועה וצריך שיהיה אדם בשבועה והלכך א"נ זו של תנאי דקרינא ראשונה אכלה בשניה והיה שוגג מיפטר נמי אבל איפכא שאכל ראשונה במזיד דהיינו אותה של תנאי חייב וא"נ לזו שקרויה ראשונה אכלה בשניה ובמזיד נמי חייב הואיל ובתנאי היה האדם בשבועה וקאכיל לאסוריה בשוגג חייב קרבן משא"כ לרש"י הא דראשונה במזיד היינו דתנאה וכי אכלה ראשונה דוקא דבמעשה ראשון צריך שיהיה האדם בשבועה ומש"ה איפכא לא מחייב קרבן וגם מלקות לא כמו שאפרש לקמן:

אכליה לתנאיה לפי' התוס' לא דק בלישניה דבתחילה קרי ליה ראשונה:

ה"ג תלאן זו בזו לא אוכל זו אם אוכל זו לא אוכל זו אם אוכל זו ואכל זו. זו בזדון עצמה כו' פטור להתוספות פשיטא דפטור כיון דאותה של תנאי אכלה בשוגג ועל חברתה לא קרינא ביה האדם בשבועה ולרש"י אשניה פטור משום דבמעשה ראשון שלה היה שוגג ואראשונה לא מצית לחיוביה מלקות דאין סברא שיתחייב מלקות כיון שאח"כ אכל התנאי בשוגג: