פלפולא חריפתא על שבועות ק

שעיכב משלו שתי כסף על כרחין לאו דוקא אלא וגם פרוטה קאמר דהא אמרו כפירת טענה שתי כסף ש"מ דכפירה היא שתי כסף מלבד ההודאה נמצאת אומר שהטענה היא יותר וכדאיתא בר"פ הדיינים וכבר נמצאו שני מקומות באותו הפרק דכתב שתי כסף ולאו דוקא כמ"ש שם בס"ד:

ה"ג כך וכך לא משביעינן ליה בגזירה על טענת שמא אלא משבעינן ליה על טענת ברי שבועת היסת ונשבע על טענת שמא בגלגול שבועה וכן הלשון ברי"ף ועתה אפרש מ"ש על טענת שמא פי' שטענו לא חלקנו ויכולני להשביעך בשמא אלא משבעינן ליה על טענת ברי פירוש שטענו ג"כ בברי שיש לי גבך כך וכך ונשבע על טענת שמא בגלגול שבועה פי' שמגלגל עליו שלא גזלו מעולם אבל אינו מגלגל עליו שלא חלקו כמו שהוא בסמוך:

על טענת שמא שלא גזלו מעולם ואע"פ שטוען התובע שעדיין לא חלקו וטעמא כתב הרמב"ם בפרק עשירי מהל' שותפין לפי שאין משביעין היסת ואין מגלגלין אלא אם טענו דבר שאם יודה בה יהיה חייב לשלם ממון אבל דבר שאפי' הודה בו אינו חייב אלא שבועה אינו נשבע עליו ואפי' ע"י גלגול: