פלפולא חריפתא על שבועות י

כשאומר קונם כו' דקונם היינו בקרבן (כדאיתא בריש משכת נדריה) ולא שייך על עצמו תוספות ועי"ל דאפילו אם אמר ישיבת סוכה עלי בשבועה וכו' כלומר קושיא דשבועה נמי חיילא בכה"ג מעיקרא לאו קושיא היא דלא חיילא בכה"ג כלל אלא פירוש דבריו הם יאסרו כו' שאני נשבע שלא לאכלו והתם נאשר בפירות לפי שאינן של דבר מצוה אבל כה"ג בשל מצוה כגון שאומר ישיבת סוכה עלי בשבועה לא נאסר לפי שהשבועה אנפשיה קאי והוא משועבד למצוה ולא יכול לאסור עצמו ונמצאת אומר שאין השבועה חל כלל על דבר מצוה:

בשבועה שאני נשבע עיין לקמן גבי אמר רבא באומר יאסרו כל פירות כו':

דאין אדם מחויב כו' כדאיתא בפרק קמא דבבא קמא גבי הידור מצוה: