פלפולא חריפתא על סנהדרין נט

ברי"ף כתב עוד בשם ירושלמי תני העד אינו מלמד לא זכות כו' ורבינו השמיטו לפי דמיירי דוקא בדיני נפשות ומן התימה על הרי"ף שהביאו:

תרי ישראל כתיבי. גי' רי"ף ורבינו שם:

הלכך לא מתוקמה כו' אלא כשאמו מישראל. כ"כ הרי"ף ותמיה לי דבפרק מצות חליצה כתב רבינו שהעיקר דאפילו אין אמו מישראל דן את ישראל ולא נאמר תשים מקרב אחיך אלא כפיה שהיא שררה ובטור ח"מ סימן ז' כמו בכאן וצריך לי עיון: פרק חמישי

כאילו מקבל פני שכינה. פירשו תלמידי הר"ר יונה ז"ל בשלהי תפלת השחר וז"ל מפני שהקבלה אע"פ שאינו נראה לעין נראה הוא ע"י גבורותיו ונפלאותיו כענין שנאמר אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל כלומר אע"פ שאתה אל מסתתר אתה אלהי ישראל שעשית עמהם כמה נפלאות ואתה מושיע בכל עת ובכל שעה וע"י תשועתך רואין אותך בני אדם ואתה מתגלה להם ומכירין אותך וגם בכאן על ידי מה שמחדש החדשים הוא מתגלה לבני אדם והוא כאילו מקבלין פניו ע"כ:

פועל אמת שפעולתו אמת. בגמרא גרסינן פועלי אמת שפעולתן אמת ופירש"י שאינן משנין את סדרן וגי' רבינו כתבום התוספות ופירשו דאקב"ה קאי שבאמת ובדין מיעטה ולהכי קאמר בתר הכי וללבנה אמר שתתחדש ע"כ כלומר דעד השתא מיירי בכל צבא השמים והשתא פרט ללבנה לחוד אלא דפועל אמת נמי משום ללבנה הוא והרי"ף בסוף פ' תפלת השחר מייתי לם נמי וגרס כגירסת התוספות וכתבו שם תלמידי הר"י ז"ל דכך עיקר דאי גרס פועלי אמת לא היה צריך לומר עוד שפעולתם אמת אלא פועל אמת גרס וקאי אהקב"ה ואמרינן שגם הפעולה היא אמת שהיא קיימת שנאמר ויעמידם לעד לעולם: פרק ששי