פלפולא חריפתא על בבא בתרא ט

וא"ל פרעתיך בתוך זמנו. ותבעו בתוך הזמן או בתחילת היום שכלה בו הזמן טור סימן ע"ח והביא הב"י לשון ספר התרומות שער ט"ז וזהו ומסתברא דמילתיה דר"ל אפילו בשתבעו ביומא דמישלם זמניה מיירי והוא שתבעו בתחילת היום שנשלם בו הזמן אבל אם תובעו בסוף היום מגו דאי בעי אמר פרעתי בתחילת היום ומהימן כדמוכח בסוגיא דהשואל דעביד אינש דפרע ביום דמישלם זמניה כי אמר פרעתיך בתוך זמנו מהימן ותו מדקא מבעיא ליה בגמרא תבעו לאחר זמנו ש"מ דר"ל בתבעו בזמנו מיירי והיכי דמי כגון שתבעו בתחילת היום שנשלם בו זמנו וכך כתב בעל העיטור עכ"ל:

ולהכי לא פירש. בגמרא בשילהי מכילתין ופ' שום היתומים (ערכין דף כ"ב:)

דלא שכיח כלל להתפיס צררי בתוך הזמן. דבשעת הלואה מתפיס משכון שאם אין נותן לו משכון חייש שידחהו ולא ילוה לו אבל תוך הזמן מה צריך להקדים וכו' כדלקמן:

ה"ג בתוספ' דהבא ליפרע מנכסי יתומים דלא איירי אלא דוקא בגדולים:

ושטר בתוך זמנו הבא לגבות מן הלקוחות כו'. ומשמע דאפילו הלוה לפנינו וקאמר דלא פרעיה דאי אמר דפרעיה הא מסיק בסמוך דאפילו לגבות מעצמו צריך שישבע דל"ש לן בין מלוה על פה לזמן בעדים למלוה בשטר לזמן אלא ודאי הכא אף באומר שלא פרעו אפ"ה לא מהני משום דחיישינן לקנוניא כיון שהוא בתוך הזמן ויש חזקה ואפילו לדסברי בפרק הכותב דנאמנות מועיל לגבי לקוחות הכא שאני דאיכא חזקה וחיישינן לקנוניא טפי והטור סימן ע"ח העתיק ואם מת בתוך הזמן ובא לטרוף מלקוחות כו' ונראה דלרבותא נקט מת דלא תימא כיון שמת אי איתא דפרע הוה מפקיד קמ"ל דלגבי לקוחות לא אמרינן הכי כמ"ש מהר"ו כ"ץ דאיכא למימר שצוה ולקוחות לא ידעי משא"כ ביתמי דאינהו או אפוטרופוס שלהן הוו ידעי והיו טוענין כן ע"כ אך לפי זה אי ידעינן שמת בלא צוואה א"כ טורף בלא שבועה אפילו מלקוחות. ובעיר שושן כתב שהטעם דשאני לקוחות מיתמי משום דאביהן אינו חש לטובת הלקוחות ע"כ לדבריו ניחא אבל מהר"ו כ"ץ כתב שאינו נראה ואפשר דלדידיה אה"נ כי ידעינן שמת בלא צואה דטורף בלא שבועה וא"נ י"ל דאפ"ה בעי שבועה שלא לחלק בטריפת לקוחות:

אבל ביתמי לא משבעינן ליה מספק. הואיל וחזקה אין אדם פורע כו' אבל בלאו הכי משבעינן מספק דטענינן ליתמי אפילו בשמא כדמסיק רבינו בפ' חזקת גבי עובדא דרבה בר שרשום:

וסרב על צווי ב"ד. פירוש בפני הב"ד ולפי זה גבי צא תן לו נמי דינא הכי אלא דהתם לא מצי לפרש כך דהתם אמרינן והעדים מעידים כו':

אבל אם סרב בעדים ולא עמד בדין. כלומר שלא עמד בדין כשסירב: