פלפולא חריפתא על בבא בתרא מט

אע"פ שלא יטול הבכור חלקו כאחת. דמסתמא לא אמר הכתוב שיטול חלקו ביחד כשיש לפשוט טענה וטעם וכבר כתב הב"י סימן קע"ד דלהרמב"ם ורבינו לעולם יש לנו לקיים גזרת הכתוב למיתן ליה תרוייהו אחד מצרא:

פסידא ליתמי. לאותן שאין כתובת אמן גדולה כשלהם הרוצים להעלות יפה דינר:

ולשון מעלין אותם בדמים. דברייתא דלקמן:

או אטול את הכל בדמים. אם לא תרצה ליקח לך הפחות וכדמסיק הרי אני קונה הכל או עד השיעור אם חפצך וכו':

אבל בכל אחת מן השפחות יאמר כו'. לכאורה כ"ש בב' השפחות ביחד שיכול לומר גוד או איגוד וקמ"ל דאפי' באחת יכול שיאמר כן ולא תימא דהוי כמו שאומר גוד אתה את זו ואני את זו. אך הטור בסימן קע"א כתב בשם הרמ"ה שאם יאמר לו גוד או איגוד בשניהם כאחד אין שומעין לו שיאמר באחד מספיק לי שהרי כל אחד תשמישו בפני עצמו ע"כ ומסיים מהר"ו כ"ץ פירוש שאין האחד צריך להשני לסייע במלאכתו כמו קרקע שיש בו ד"א שאין התשמיש נעשה בו ונגמר בלא כל הד"א וכל כיוצא בו ע"כ: