פלפולא חריפתא על בבא בתרא שה

אמאי לא מהנינמי לרב מרי בנו. אלא טעמא דאמרן דליתיה בירושה היינו דליתיה בתורת ירושה והלכך ליתא במתנת ש"מ שאינה אלא לאחר מיתה וגר דלא מצי להוריש לאחר מיתה לא מזכי נמי במתנת ש"מ כיון שאינה אלא לאחר מיתה כמ"ש הב"י בסי' רנ"ו בשם הרשב"א וכתב על דברי רבינו במאי דדחי לדברי הרי"ף ורב האי וז"ל תמיהני היאך הפריז על מדותיו לדחות דברי הני רבוואתא בגילא דחיטתא דהא טעמא רבא איכא במלתא דאי הוי מהני מתנתא לרב מרי בנו מאן דחזי סבר דמטעם ירושה הוא נוטלן ואתי למימר דגר יורש את אביו ומש"ה אמור רבנן דמתנת גר ש"מ למי שהוא ראוי ליורשו לא תועיל אבל במתנתו למי שאינו ראוי ליורשו לא חילקו בינו לשאר כל אדם עכ"ל: