פלפולא חריפתא על בבא בתרא רצו

כדתניא. כמדומה לי בפ"ק דקדושין:

לשם נשואין אם לא. כך העתיק הב"י אה"ע סימן צ':

אבל ירושה דאורייתא. וכך קרי לה נחלה דאורייתא בס"פ אע"פ תמיהה לי דבגמרא רפ"ט דכתובות מסקינן דירושת בעל מדרבנן שמא משום דאמרי' נמי שעשו לה חיזוק כשל תורה:

לא היה כותב לכולהו נכסי לאחריני. מסיים הרי"ף אבל אם שייר קרקע כל שהוא אמרינן למסמך עליה שיירה:

דיוצא בקולר יש לו דין ש"מ. וכדמסיק במצוה מחמת מיתה: