פלפולא חריפתא על בבא בתרא רכד

ואין אחד מן היורשים כו'. עיין מה שכתבתי בפ' דיני ממונות תניין:

ואליבא דר"י בן ברוקא כו'. דאל"ה אלא במתנת ש"מ הא לא הויא אלא מדרבנן: שאם

יכולין נמי לדון ע"פ ראייתם וכו' שלא תהא שמיעה כו'. דראיה שראו הם בעצמם היא גדולה כאילו שמעו העדות ואין צריכין לשום עדות כלל לכך נעשו דיינים בדבר ולא שייכא טעמא דהזמה ולא דהעמדה לפי שאין כאן עדות כלל וז"ל התוס' בפ"ב דכתובות דף כ"א אבל עד שא"צ להעיד כגון שיש אחרים שיעידו או כגון שראוהו ביום שאינו צריך להעיד דלא תהא שמיעה גדולה מראיה נעשה דיין ע"כ: