פלפולא חריפתא על בבא בתרא קעה

ומדקאמר כו'. לשון התוס' ועוד מדקאמר וכו'. ומיהו אשכחן כהאי גוונא והוי כמו ועוד כדכתבתי בפרק חזקת גבי כיון שהכיש בה כו':

דאיירי בעומדת בסמטא ואפ"ה קתני ואותיות במסירה. פי' דלהכי לא קתני ספינה נקנית במסירה והיינו ברה"ר ולא היה כאן מקום לטעות משום דא"ה ה"א הך דאותיות נקנות נמי במסירה היינו נמי ברה"ר ולהכי לא דייק מעיקר תלמודא דמוקי בסמטא וכמו שהוא בתוספות משום דנ"ל לרבינו דליכא למידק דאיכא למימר הא כדאיתא והא כדאיתא רישא בסמטא וסיפא ברה"ר כדאשכחן דמוקמינן דהא דקתני עד שישכור מקומו ברשות המוכר אע"ג דעד שימשכנו היינו מרה"ר לסמטא הלכך דייק רבינו הכי דאמאי לא תני מסירה והיינו ברה"ר כו' אלא להכי קתני משיכה לאשמעינן דהיינו בסמטא ואפ"ה קתני ואותיות במסירה דשמעינן דעיקר מלתא לאשמועינן דאותיות במסירה מיירי בסמטא. וכן מפורש בדברי רבינו עצמו לקמן:

על ידם. ל"ג וה"נ ליתנהו בתוס':

כלומר עם המשיכה. פירוש כמו שקונה המשיכה ה"נ קונה המסירה:

אלא בהגבהה שהיא חשובה יותר. כיון דמשיכה מבטלת מסירה כ"כ תוספות ומיהו תירצו לזה דאטו בחדא מחתא מחתינהו אם מסירה הגרועה בטילה מחמת משיכה משיכה החשובה לא תבטל מחמת הגבהה ע"כ:

ולא במשיכה. ואפילו בסמטא והשתא פריך לרב שפיר תוספות. דאי דוקא ברה"ר קאמר מאי קמ"ל פשיטא דמשיכה לא שייכא התם ומסירה עדיפא א"כ ודאי מהניא:

לישנא דלך כו' לא משמע הכי. דהל"ל תא חזק כו':

ומקח טעות הוי דמוכר שטרותיו לבשם יש לו אונאה כדאיתא בהזהב אמתני' דאלו דברים שאין להם אונאה וכו':

ור"ת. לכאורה נראה שצ"ל ור"ת וכמו שכתב בתוספות בשמו וכן הוא לקמן בדברי רבינו אך בתשובה לרבינו הביאה הטור ס"ס רמ"ח כתוב דר"ת ור"ת סברי דאין אותיות כו':

דאי בעיא קלתיה. עיין לקמן בפרק בתרא גבי במאי קא מיפלגי באותיות נקנית במסירה:

וצריך להביא ראיה. כאביי דלקמן:

בפרק האשה. דף קט"ו וע"ש בתוספות.

ה"ג חזינן ליה דלא חייש לנפילה דהא קאמר א"צ להביא ראיה. וא"ת לאביי דלא חייש נמי לנפילה אמאי קאמר דצריך להביא ראיה תירצו תוספות דהתם דלא אמר אביי דלא חייש לנפילה אלא כי הא דניחוש שנפל מחבי בר נני ומצאו חבי בר נני אבל בשאר שטרות דעלמא דשמא נפל מזה ומצאו מאן דהו להא חיישינן ולכך צריך להביא ראיה:

ועד דכתב כו'. כלומר האי כתיבה לא סגי עד דכתב ליה דוקא הכי קני לך וכו':

אע"ג דקרקע נקנה בשטר. פי' מן התורה ככתוב בס' ירמיה ל"ב ואקח את ספר המקנה כדילפינן מניה בפ"ק דקדושין דף כ"ז והרי"ף מייתי לה לקמן בפירקין: