פלפולא חריפתא על בבא בתרא קסו

ים טלפחיא. עיין בפרק בתרא דע"ז גבי במה מנגבן דרבינו מפרש לה התם:

ומתני' היא עיקר. ונמוקי יוסף כתב שראה כתוב שגם הרי"ף ס"ל כמתניתין ולא הביא הברייתא לומר דהלכה היא אלא ללמוד ממנה אותם שנשנו בברייתא ולא נשנו במשנתנו ע"כ:

ואת בית היקבים. וכן הלשון ברי"ף גם בטור העתיק כן סימן רט"ו וכתב שנוטלין בהן המים אבל בגמרא גרסי' בית היקמים וכן הוא בקצור וכתב הרשב"ם שכן הגי' בתוספתא ופירש שני פירושים והסכים לפרש יקמין סודר שמעטפים בהן ראשן מפני חום המרחץ ע"כ ולשון הרמב"ם בספכ"ה מהל' מכירה בית היקמים וכתב המגיד בשם ר"י מגא"ש יקמים הם ספסלאות של עץ שמשתמשין בהן בבית המרחץ ונותנים בהן מים לפני כל אחד ואחד ע"כ וגי' הרמב"ן בית הספסלין ומפרש שיושבין עליהן בחצר המרחץ כשהן לבושין:

ושמא לא הביא כו'. מלתא דמספקא ליה לרבינו הכא פשיטא ליה בפרק גט פשוט דהתם כתב רבינו דברי הרי"ף שכתב שם דליתא להאי כללא דלית הלכה כרשב"ג אלא עד דאיכא טעמא וה"נ פשיטא ליה לרבינו דהרי"ף לית ליה וכו' בפרק הפרה גבי א"כ משהאשה יולדת משבחת ועיין מה שכתבתי שם שכן גם דעת רבינו עצמו:

דהא אמרינן בעלמא. בפרק המדיר והביאו רבינו בפרק דלעיל:

וצייני גרסי' בס"א וכן גי' הערוך וכן משמע מפי' הרשב"ם:

יהיב ליה תרי דיקלי. פי' רשב"ם לבד אותן שבשדה המכורין בכלל שדה דמכירה אחרת היא זו ומיעוט דקלי שנים: