פלפולא חריפתא על בבא בתרא קד

דגבי מטלטלים קאמר ליה כו'. ואיכא למידק דאי מהתם אם כן דלאו מומחה נמי דהא התם יעשה שליח קאמר מאי אמרת שליח שאני שהרי בידו הוא ומה יעשה אם כן אף אנו נאמר דכן דוקא התם במטלטלי אבל שלא בשליח מנלן דשודא במטלטלי ונ"ל דס"ל לרבינו דאי לאו דבעלמא היינו במומחה אמרינן שודא במטלטלי לא הוינן עבדין הכין בשליח ומיהו התם בפרק מי שהיה נשוי כתב רבינו דנ"ל דרבינו חננאל מחלק דדוקא בשליח כו' משמע דנ"ל דאה"נ דמטלטלי ליתנהו אלא בשליח ולא במומחה:

אמר רב יהודה האי מאן דאחזיק כו'. צריך לי עיון דלא העתיק הא דמקמיה דאמר רב יהודה אמר רב האי מאן דנקיט מגלא ותובילא ואמר בעינא למגדרייה לדקניא דפלניא דזבנא ניהליה מהימן לא חציף אינש למגזר דיקלא דלא דיליה והרי"ף כתבו גם הטור בסימן קל"ז לכך הקרוב אלי דט"ס יש כאן שהשמינו מן חד א"ר יהודה א"ר עד השני עיין בר"פ הנשבעין:

הרי זו חזקה. הכי גריס ר"ת כמ"ש התוספות:

הגודרות. פירש הרשב"ם גודרות צאן וכל דבר המהלך בדרכים ושווקים כו'. סברא הוא ומוכרח נמי דלאו דוקא גודרות צאן מסוגיא דההוא בקרא דבפרק הכותב: