פלפולא חריפתא על עבודה זרה טו

סתם עצים בגמרא רוב עצים:

אין מוכרין להן בהמה גסה. ואם מכרה קונסים אותו איתא בפ' השולח סי' מ"א:

שלא תיעקר וזכר נמי חס עליו כדאמר רב כהנא בר"פ דלקמן הואיל ומכחישין בבשר:

והויא ליה מחמר. דלפעמים נותן עליה משא לנסותה אם הולכת יפה רש"י וכתבו התוספות דמשום שביתת בהמתו לחוד לא הוי אסרינן מכירה דלית ביה איסור כי אם לפי שעה משום נסיוני וכו':

בפרק קמא. בסופו:

רבי סימון ה"ל כרמין וכו'. קאי התם על לא תחנם לא תתן לכנענים חנייה בקרקע:

מכור. בירושלמי דידן יבור:

שאל לר' יהושע וכו'. עיין לעיל בפסק נשאל לחכם וטימא וכו':

שאם נראה לו וכו'. אלא לשחיטה ודאמר רב הונא אימור לשחיטה זבנה הכי פירושא אימור אנא דנראה לי דלא זבנה אלא לשחיטה וה"נ היה נראה לו שלא קנאה אלא לשחיטה:

ה"ג והרמב"ן ז"ל וכן הוא בדפוס ישן ובטור יו"ד סי' קנ"א: