פלפולא חריפתא על עבודה זרה קכה

ומשנת ראב"י קב ונקי. עיין מ"ש רבינו בשם רבינו חננאל בר"פ מי שהוציאוהו:

קאמר רבא קסבר ר"י וכו'. ומפרק גיד הנשה דלעיל לא מייתי ראייה דהתם אין הגירסא קא סבר ר"י כמ"ש שם וא"ת וא"כ מוכח מינה דס"ל כוותיה ליתא דהא מ"מ אליביה קאמר למילתיה ודילמא ליה לא סבירא ליה כדמוכח מהקומץ אבל הא קשיא דמהקומץ נמי לא מוכח דלא סבירא ליה כר"י אלא בהא דסלק את מינו וכו' ומנ"ל דלא ס"ל כוותיה במין במינו דלא בטיל וי"ל דאית לן למימר דברואין ס"ל כוותיה כדקי"ל דאמרינן רואין כמו שכתב רבינו לעיל ואם כן הא דקאמר קסבר ר"י דמשמע וליה לא סבירא ליה קאי אמין במינו דלא בטיל ומיהו לעיל כתבתי דהא דקי"ל דאמרינן רואין דוכתיה מסוגיא דגמרין דלעיל היא ועיקר פיסקא קא סמיך אדר' יהודה דהכי סבירא ליה וא"כ כי קאמר הכא רבא קסבר ר"י כו' אמאי סמכינן אדר"י לפסוק כמותו הואיל ורבא קאמר קסבר ר"י דמשמע וליה לא ס"ל וכל שכן דחזקיה פליג בהדיא אדר' יוחנן דאמר רואין והוא רבו של ר' יוחנן דהלכה כמותו כנגדו כמו שכתבתי שם וקשיא תרתי הא דלעיל דפסקי' דאמרינן רואין כן הך דהכא דבעי למידק דרבא לא ס"ל כר"י בדין מין במינו דלא בטיל דאימר דבדין רואין הוא דלא ס"ל כוותיה וצריך לי עיון:

במס' חולין. פרק גיד הנשה: