פתח עינים על זבחים קב.

משה זר וכו' וא"ת אהרן קרוב הוא וכו'. עמ"ש הרב נתיבות משפט בריש ספרו והרב מהר"ם ן' חביב בספר גט פשוט סוף סימן קכ"ג ועמ"ש הרב בה"ז והרב פנים מאירות בשיטתו בסוגיין ומ"ש אני בעניי בספרי הקטן ברכי יוסף ח"מ סימן ה' דף י"ב בס"ד:

והכתיב ויצא מעם פרעה וכו'. כתב הרב עיון יעקב וז"ל מה שהקשה בברכת הזבח על פירוש רש"י דפירש כל חרון אף עושה רושם ואפ"ה פירש וירדו כל עבדיך לחלוק כבוד למלכות לק"מ דבאותו פעם שירד פרעה למשה מכח הכנעה זו יהיה נחשב צדיק וראוי לחלוק לו כבוד עכ"ל ואין בזה כדי שביעה דקודם שיכנע לא הי"ל לחלוק כבוד ותסגי בשעת ההכנעה אולי בה שעתא תיהני פורתא אבל קודם הן בעודנו בתכלית הרשע לחלוק לו כבוד לא נהירא דדוקא בישראל קדושים אשכחן מדה זו של רחמים דהקב"ה רואה הטובה שעתידין לעשות כמש"ה בהוציאך את העם תעבדון את האלהים וכו' וכמו שרז"ל אמרו במדרשים. ותו שהרב בה"ז לא הזכיר וירדו כל עבדיך אלא כתב וז"ל ובג' מקומות כתב הרב דצריך לחלוק כבוד למלכות וביותר פרשת וארא על פסוק ויצום אל בני ישראל וא"כ איך מתרץ מה רושם הוי בויצא מעם פרעה בחרי אף עכ"ל והדבר קשה על הרב עיון יעקב דפנה לתרץ מה שפירש וירדו כל עבדיך ולא זכר מה שפירש בפסוק ויצום אל בני ישראל ואל פרעה וכו' וכבר הרב בה"ז כתב דיש כמה פנים לישב בדוחק ע"ש ועיין בסמוך:

ואר"ל מלך הוא והסבר לו פנים וכו'. כתב הרב עיון יעקב דליכא למימר דאז לא היה רשע עדיין דהא קאמר ר"י רשע והעז לו פנים משמע דר"ל ס"ל אף ברשעתו יש לו לחלוק כבוד למלכות ולכך הביא דעת ר"י שהוא ללא צורך עכ"ל ומ"ש דאין לומר דלא היה רשע מדר' יוחנן. יש להרגיש דמאי ס"ד דלא היה רשע והלא אמר מי ה' אשר אשמע וכו' ואמר תכבד העבודה וכו' והיה עושה עצמו אלוה כמ"ש יאור לי וכו' וכמ"ש רז"ל ומי שם פה לומר לא היה רשע: ומ"ש הרב ז"ל דמאי דמייתי דעת ר' יוחנן לכאורה ללא צורך ק"ק דהא בעי לשנויי איפוך ואמטול הכין אצטריכא ליה לאתויי דעת ר' יוחנן ופשוט: ואפשר לומר דרך דרש דר"י ור"ל פליגי בפלוגתא דהרמב"ם והטור בי"ד סימן ר"ם אי חייב לכבד לאביו רשע דלהרמב"ם הבן חייב לכבד אביו רשע והטור סבר דאינו חייב לכבד לאביו רשע. והיינו פלוגתייהו אי חייב לחלוק כבוד למלך ברשעו דמ"ד דחולקין לו כבוד סבר כהרמב"ם דחייב לכבד לאביו רשע. ומ"ד דאין חולקין סבר כהטור דאין הבן חייב לכבד לאביו רשע. אמנם יש לצדד בזה ויש פנים לומר דגם להר"מ אין לחלוק כבוד למלך ברשעו ויש פנים לומר דגם להטור יש לחלוק כבוד למלך אף כשהוא רשע כאשר יראה המעיין: