פתח עינים על יומא יג.

הלכה כרבי יוסי ומודה ר"י וכו' ודברי התוס' עמ"ש בס' הקטן שער יוסף דף ב' ודף ג' ודף ק"ז ודף ק"ח: וראיתי בס' מחנה ראובן שהקשה דלמה הוצרך ר"י לפסוק כר' יוסי הא כבר כייל ר' יוחנן עצמו בעירובין דף מ"ו ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ואמרו שם ואצ"ל ר"מ ור' יוסי וכו' ותירץ דהוצרך לזה משום דבהוריות דף י"א אמרו דר"ש ס"ל כר"מ וה"א דהלכה כמותם דיחיד ורבים הלכה כרבים ובשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' נ"א הרגיש בזה ונדחק ובמ"כ לא דק בזה עכ"ד ואיני יודע אמאי קאמר שתירוץ הרב פנים מאירות הוא דוחק ולא דק הלא מה שתירץ הרב פמא"י היינו דאצטריך משום דאיכא סתמא פ"ק דמגילה כר"מ והוא תירוץ ברור דאם סתם לן תנא כר"מ תו לא משגחינן דר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי והוא תלמוד ערוך פ' זה בורר דף ז"ך ע"ש ומשו"ה ר' יוחנן הוצרך לומר הלכה כר' יוסי והוא מעין דוגמת תירוץ שלו. ואם נפשך לומר דאין זה סתם משנה דמהדר לאשכוחי אין בין ל"ק דהא גופה אשמעי' ר' יוחנן דהלכה כר' יוסי משום דהסתם אינו סתם גמור ומתוך הדברים אמורים יראה המעיין דמה שכתבתי בעניותי בס' הקטן שער יוסף דף ג' באמצע ע"א ומ"מ אכתי ק' קושית הרב פמא"י וכו' הוא אגב שיטפא. אלא דשם נמי בע"ג שיטה י"א כתבתי א"נ דההיא דפ"ק דיומא אצטריך משום סתמא דמגילה ודוק הטב: איברא דמה שסיים שם הרב פמא"י וז"ל אך לפ"ז כיון דאשמועינן ר' יוחנן דאפי' בבריתא ואפילו היכא דסתים מתני' כר"מ הלכתא כר"י תו לא היה צריך לומר הלכה כר' יוסי בפלוגתא דר' יהודה וי"ל וכו' עכ"ל מלבד מה שיש להעיר בתירוץ הרב ז"ל כאשר כתבתי בס' הקטן שער יוסף סוף דף ב'. עוד בה דמאי קשיא ליה אמאי אצטריך ר' יוחנן אבריתא דעירובין לו' הל' כר' יוסי כיון דאפי' היכא דסתים כר"מ הלכה כוותיה. ולימא מר איך ר' יוחנן פסק נגד סתם משנה ומוכרח דיש טעם בעיקר לפסוק או דמסתבר טעמיה או משום דמעשה רב ולא חשביה סתם וכיוצא ומאחר שכן היינו דאצטריך לומר בההיא בריתא דערובין הלכה כר' יוסי ועיין מה שכתבתי בעניותי בשערי והבן כי אין רצוני להאריך: ומה שכתב עוד בס' מחנה ראובן על פי מ"ש מהר"י קולון שרש קס"ה דהכללים אינם בדברים שאינם נוהגים ובזה יישב לשון מרן הכ"מ פ"ג דעבדי' דתהי עליה הרב מש"ל והק' על מהריק"ו מתוספות פסחים דף ע"ז עש"ב אני תמיה עליו איך חשב לישב בזה דברי מרן דהדבר ברור דמרן לא סבר הכי כמו שיראה הרואה בכסף משנה בקדשים וטהרות דתמיד הוא ההולך קדמת הכללים. ומה שתמה עליו מהתוס' דפסחים אשתמיטיתיה דמהתוס' בשבת דף ע' משמע כמהריק"ו כמ"ש הרב חוות יאיר גם נעלם ממנו תוס' זבחים דף ו' דהוו נגד מהריק"ו כמו שהק' הרב מגן אברהם סי' רי"ח. ותו דאעיקרא דדינא פירכא דכבר כתבו התוס' דמהא דר' יוסי דסוגיין נפקא מינה לזמן הזה וכלל מהריק"ו אינו אלא למידי דלא נ"מ לדידן וכן כתב הרב הגדול מהר"ש אלגאזי בסוף ס' לחם סתרים בקונט' הכללים על הא דמהריק"ו ע"ש:

ומודה ר' יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשרה. מכאן קשה עמ"ש הגאון הרב פני יהושע ז"ל בשיטתו למגילה דף ט' מהש"ס דלר' יוסי עבודתו פסולה בח' בגדים. ואנכי תולעת הקשתי זה להגאון ז"ל עצמו יאיר עינינו בתורתו והתחיל לישב ואני הדל הייתי דן לפני[ו] בקרקע ושתק לי. וכבר כתבתי באורך מאי דקשיא לי הצעיר על הרב ז"ל בספרי הקטן שער יוסף דף ג' ע"ב ע"ש:

אמרי לך רבנן טומאה שכיחא וכו' פירש"י על ידי קרי או על ידי התזת צנורא מפי עם הארץ וכן פירש"י במשנתנו דמשו"ה מתקנין לו כהן אחר אם יארע בו פסול קרי או שאר טומאה ע"ש וראיתי להריטב"א בחידושיו דבמשנתנו פירש שמא יארע בו פסול פי' פסול קרי או שאר טומאות המעכבות אותו מלעבוד עבודה עכ"ל והוא כדפירש"י ובסוף פרקין כתב הריטב"א וז"ל ולא אירע קרי אבל שאר טומאו' אירעו לפי שהקרי היה מגונה ומכוער שפורש מגופו משא"ב בשאר טומאות דשרץ או נבילה וטמא מת וכגון יוסף בן אלם שנתזה צנורא של ע"ה על בגדיו עכ"ל והגם דכתב דלא אירע קרי אבל שאר טומאות אירעו ניחא להריטב"א לפרש במשנה שמא יארע בו פסול קרי דהא חזינן דלא היו מניחין לכ"ג לאכול ערב יה"כ חלב וביצים וכו' א"כ לא היו סומכין על הנס ומאחר שכן גם מה שמתקנין כהן אחר שמא יארע בו פסול היינו קרי או שאר טומאה. ובירושלמי סוף פרקין אהא דלא היו מניחין אותו לאכול חלב וכו' פריך ולא מנסים שהיו נעשין בבה"מ א"ר אבין על שם לא תנסו אמר ר' יוסי ברבי בון כאן במקדש א' כאן במקדש שני. ועמ"ש הרב מהר"ם יצחקי (בסוף) [בס'] אור יקרות בריש מכילתין ונעלם ממנו הירושלמי הזה ורמזו המגיה. ומה שהקשה שם דהא לא היו מניחין אותו לישן וכו' ומהו הנס לק"מ ופשוט. ובס' מחנה ראובן בריש המסכת' הביא מהתי"ט פ"ג דדמאי דמתקנין כהן אחר דאין סומכין על הנס וכתב דאכתי קשה לאביי בפסחים דף ס"ד דסמכינן אניסא וכו' ומסיק דאביי סבר כתירוץ שני דהירו' ע"ש ומוכח דכונתו דהא דמתקנין כהן אחר וכיוצא היינו במקדש שני ומ"ש אביי דסמכינן אניסא היינו במקדש ראשון וק' דמהש"ס שם בפ' תמיד נשחט מוכח דאביי גם במקדש שני אמרה דהא מייתי עלה מאי דתנן שאין העזרה ננעלת וכו' כעקביא בן מהללאל והיה בבית שני ואני בעניי הארכתי בענין זה בס' הקטן שער יוסף דף ק"ו ע"ג ובקונט' אחורי תרעא שם:

א"כ הו"ל שני בתים וכו' הקשו התוס' ישנים דהכתיב וישא לו יהוידע נשים שתים וכן הקשה הריטב"א בשם רבינו שמשון ע"ש וכן השיג הראב"ד על הרמב"ם ועמ"ש בס' הקטן ברכי יוסף א"ה סי' ל"א דף קי"ח ע"ד ע"ש ויש שם טעיות הדפוס: