פתח עינים על יבמות סג.

זכה כנגדו לא זכה מנגדתו. אפשר במ"ש חכמי הטבע דכששני טבעי אשה ובעלה נגדיים כגון שזה קר וזה חם וכיוצא זה מועיל להוליד ואם שניהם שוים בטבעם אינם יכולים להוליד וז"ש זכה כנגדו שטבע שלה אינה כטבעו והיא כנגדו וזכה כי זה זכות שיועיל שיולידו. לא זכה יתקיים כנגדו שהיא מנגדתו שמכעסת אותו וכל חפצה לומר ולעשות הפך דבריו ודוק הטב:

מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו וכו' פירש הרב מהרש"א משם חזקוני שנתעברו קודם שבא עליהם דאי לא תימא הכי הא מתעקרין בביאת אדם. ועתה ראיתי בס' חדש שבא עתה זה שמו באר יעקב על ש"ע לרב אחד מפירדא זלה"ה בי"ד סי' כ"ט שהביא תשובת הרב בית יעקב סי' קי"ח דאסר בהמה הנרבעת לשחיטה. וכתב הרב לחם הפנים דמהאי טעמא אדם הראשון נאסר בבשר שבא על כל בהמה וקשה למה לא הותר בזכרים ועוד איך הולידו הא בהמה שנרבעת נעקרה אלא ודאי שהולידו קודם א"כ אמאי לא אכל מהני שלא נרבעו ותירץ לזה דאמרו בע"ז דף כ"ד דמג' שנים ואילך לא מעקרי ומעשה בראשית בקומתן נבראו כבני ג' שנים והולידו אח"ד אד קשה למה לא הותר בזכרים זהו תורף דבריו עיין בספרו באורך. ויש להרגיש עליו דמסיק דקשה למה לא הותר בזכרים ומשמע דלא פש גבן אלא הך קושיא דיהיה מותר בזכרים והרי עוד איכא לאקשויי דיאכל מתולדותיהן שילדו אח"ך דהן לא נרבעו: ובאמת שכל זה שלא לצורך תחת שלש. זה יצא ראשונה דאינו נראה כלל דמה"ט נאסר הבשר לאדה"ר. וזאת שנית דקושטא דמילתא דמ"ש מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה לאו ביאה ממש הוא אלא הכונה שבדעתו ורוח מבינתו בא במחשבתו וציין בטבעו וטבע' ולא נתקררה דעתו כמ"ש מהר"ם אלשיך ומהרש"א ושאר מפרשים וכן הדעת נותנ' לאדם הגדול יציר כפיו של הקב"ה ועליונותו המופלא קודם החטא וחלילה לומר שבא ממש במעשה. ועוד בה שלישיה דאעיקרא דדינא פרכא ודינו של הרב בית יעקב אינו נכון ודבריו תמוהים וכבר השיגו עליו בראיות ברורות מכמה סוגיות שהוא מותר לכתחילה. ותימה על הרב באר יעקב שבנה בנין על זה ונעלמו ממנו כמה סוגיות ותשובות האחרונים. וכבר אני בעניי כתבתי קצת בזה במקומו: הגם הלום ראיתי אחרי רואי שכבר קדמו הרב עיר בנימין במאמר זה סי' ט"ל שכתב הא דג' שנים לא מעקרא ע"ש ובסוף הספר דף ס':

היינו דאמרי אינשי מאן דנפיק מינך וכו' מיהו את לא תעביד הכי וכו' עמ"ש אני בעניי בס' הקטן דברים אחדים דף קס"ג ע"ג ע"ש בס"ד: