פתח עינים על תענית יט.

משנה כתקנן עד שיצאו ישראל מירושלם להר הבית מפני הגשמים וכו' קצת קשה דאפי' בבית הכנסת אין נכנסים מפני הגשמים. ויש לישב. מורינו הרב בתי כהונה ח"א בשו"ת סי' טו"ב דף ע"ד:

אם נמחית אבן הטועים וכו'. רבותינו היו מפרשים נמחית מלשון וימח כלומר אם כסוה המים כאלו נמחית מן העולם עד שראינו בירושלמי כשם שאי אפשר לאבן הזאת להמחות כך אי אפשר להתפלל על הגשמים שילכו. פירוש מהגאונים כ"י. וראיתי בשיטה מקובצת למציעא דף כ"ח מהש"ס שכתב וז"ל ובירוש' מפרש נמחית ממש כדכתיב אבנים שחקו מים כלומר אם נמחית קצת מפני המים לפי שדוחה היה אותם דיודע שאינה יכולה לימחות וכו' שאין מתפללין על רוב טובה עכ"ד ועיין מ"ש הרב יפה מראה:

אבן הטועים וכו' בשיטה מקובצת מציעא יש פירוש מחודש משם תוס' חיצוניות וגרס אבן הטוען ופי' שהיו טוענין עליה דברים זה מכריז וזה נותן סמנים ע"ש. ובמשנה לחם להרב יעבץ ע"ש:

גמרא. לא צריכא דאקון וכו'. דכיון דיבשו אע"ג דחזרו לירקותם תוב לית להו תקנתא. גאון. אקון אקנתא לשון חזקה לשון ארמית וכלשון הזה הוא בגטין פ' מי שאחזו פירוש הגאונים כ"י. ואח"כ ראיתי בערוך ערך אקון שני פירושים הנז':

נהרא אנהרא וכו' רש"י והתו' בלישנא אחרינא פירשו נהרא אנהרא מדינתא אמדינתא הכל לענין מים ובפירוש הגאונים כ"י פירש נהרא אנהרא לענין מים ומדינתא אמדינתא לענין תבואה: