פתח עינים על סוכה לד:

משנה. ר' עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת. אפשר לומר דרך דרש דרבי עקיבא דריש כמ"ש במדרש פרי עץ הדר זה הקב"ה כפות תמרים זה הקב"ה וענף עץ עבות זה הקב"ה וערבי נחל זה הקב"ה ומשו"ה סבר דמאחר דכל מין רומז להקב"ה כשם שלולב אחד וכו' דכל מין רומז להקב"ה ולכן גם הדס אחד וערבה אחת. אכן רבנן סברי דנהי דדרשינן הכי אבל ענף עץ עבות רמז לחג"ת וערבי נחל לנו"ה כמו שפירש בס' הלקוטים משם האר"י זצ"ל במדרש הנז' פרי עץ הדר זה הקב"ה וכו' ע"ש ועמ"ש הגאון החסיד מהר"ר אלעזר מקראקא בס' מעשה רקח ע"ש:

גמרא. ר' טרפון אומר שלשה ואפי' שלשתן וכו' ממאי דקאמר ר' טרפון שלשה ואפי' שלשתן קטומים הכריע הרב כנסת הגדולה בתשובות א"ח חלק ב' סי' נ"א דלא כהרמב"ן שכתב דר' טרפון לא פליג אלא בקטימה ולא הכניס עצמו במנין וקי"ל כר"ט בקטימה שנפסקה הלכה כמותו וכר' עקיבא במנין וכמ"ש הר"ן והה"מ בשמו. ותהי עלה הרב הנז' דהרי ר"ט אמר שלשה ואפי' שלשתן וזה מוכח דלא כהרמב"ן עכ"ד ואני תמיה על הרב ז"ל שהכניס ראשו בין ההרים הגבוהים בדקדוק קל ופשוט וחשד לאלין אריוותא שלא עמדו בסוד דיוק זה והול"ל דלא הוו גרסי הכי הרמב"ן ודעמיה. ועוד נעלם ממנו דבעל הלכות גדולות מייתי הבריתא ול"ג תיבת שלשה ובודאי דהכי גרסי לה קמאי ואין להשגיח בנסחי דקמן וגירסת הראשונים עיקר. שוב ראיתי למהר"ם ן' חביב בשיטתו שדקדק מתיבת שלשה על הרמב"ן וכתב ואפשר דל"ג ליה ע"ש וגם מהרב אשתמיטיתיה גירסת בה"ג: וחזה הוית להרמב"ח שם שכתב משם הרב קרבן אהרן דהתוס' סבירא להו דכך מסור בידו דר' ישמעאל הלכה למשה מסיני וכתב עליו ודברים תמוהים הם דאיך אפשר דמה שאומר ר"י בתחלת דבריו שהם שלש הוא הל"מ והלא אח"ך חזר בו ר"י דאמר אפי' שנים קטומים ואחד אינו קטום כלומר דלא בעי אלא הדס אחד ואם מ"ש תחלה היה הל"מ פשיטא דלא חזר בו עכ"ל ולי הדל נראה דאין כונת הרב קרבן אהרן לר"י דהוא לא כתב לר"י כמו שהעתיק בשמו הרב הרמב"ח וכונתו לר' טרפון דקי"ל כותיה ג'. וראה דברי הרב קרבן אהרן שאמר על הגמרא ואע"ג דנקט דברי ר"י לדידן הא קושטא הוא. עוד ראיתי להרמב"ח שם שכתב ובהקומץ רבה דף כ"ז אייתי בריתא דכלם צריכים להיות באגודה אחת ומשמע שם שגם אתרוג צריך שיהיה באגודה והוא תימה וצ"ע עכ"ל ולי ההדיוט לק"מ דאגודה דהתם פירושה שיהיו קרובי' ויגיד עליו רעו אגודה של ישראל דסמיך ודוק:

תוס' ד"ה ענף עץ עבות ג' פי' בקונט' וכו' ותימה וכו' וא"ת וכו' דבור זה נתחבטו בו ואני בעניי קצת ממה שעיינתי מצאתיו בס' קרבן אהרן ובס' כפות תמרים וכיונתי לדעת הרבנים ז"ל בקצת דרכים ועתה לא אכתוב אלא דבר קטן דאפשר דהתוס' כתבו תימה על רש"י ולא חשו לתרץ דהתירוץ פשוט דהא חזר בו ר' ישמעאל ואימא דמשו"ה הדר ביה ורש"י פירש כפי הס"ד אך ק' דהו"ל לדרוש פרי עץ הדר ג' ותי' דדריש שטעם עצו וכו' ומשו"ה לא דריש ג' וקושיא זו הקשו גם למאי דהדר ביה וס"ל דהדס חד משום דקרא לחופה עץ וקליעה וע"ז הקשו דהו"ל לדרוש פרי עץ הדר ג' ותירצו, ור"ל דגם הדר אצט' לאפוקי פלפלין. ולקושית התוס' י"ל דמדכתיב פרי עץ סמוך לכפות תמרים דהוא לולב א' שמעינן דהוא חד. ואחז"ר מצאתי לה' יפ"ת זה גם כן וע"ש בסגנון שכתב דברי התוס' ומ"ש אח"ך ודוק: