פתח עינים על שבועות לט.

שכל העולם כלו נזדעזע וכו'. הקשה מהרימ"ט פרשת יתרו דרוש א' מ"ט נזדעזע בדיבור זה מכל הדברות נהי דאמרו בגמרא משום שנאמר בה לא ינקה ועוד דנפרעין ממנו ומכל העולם מ"מ זעזוע למה ותירץ ע"ש. ואפשר במ"ש בזוהר הקדוש פרשת יתרו דכשברא העולם כביכול חקק שמו על פני תהום כדי שלא יציף העולם והנשבע לשקר גורם להגביה השם וזהו לא תשא לא תגביה את שם הנתון על התהום וכשישבעו ח"ו לשקר התהום רוצה להציף העולם וכביכול רומז שיחקקו שם וכו' ע"ש ומשום הכי כשאמר לא תשא דע"י השבועה מגביה השם ויכול התהום להציף לזה נזדעזע שהוא בספק ליאבד בכל שבועה שנשבע כל אחד ודא עקא להיות זע וחרד בכל פעם שישבעו עד שהקב"ה רומז ברחמיו לכתוב שם ואפשר גם כן דבו בפרק ישבע אחר והוא תמיד בצרה זו ועל כן נזדעזע ויותר נראה דעדיין לא ידע העולם שהקב"ה רומז לכתוב שם אחר רק העולם שמע לא תשא לא תגביה וסבר כי כאשר ישבע א' לשוא נאבד העולם ואין עוד תקומה לזה נזדעזע. ומדוקדק בזה שנזדעזע בשעה שאמר לא תשא דוקא אבל אח"ך אף שישבעו לא קם ולא זע. ובהכי ניחא דפריך הגמרא אמר מר אומרים לו וכו' מ"ט ומסיק שנאמר לא ינקה. דמוכרח דמזה שאומרים יגיע לו פחד ולכך אומרים הוי יודע וכו' ומה יגיע אליו מזה ומסיק דיש בו טעם נמי משום לא ינקה ומזה יתפחד. וזהו שאמרו בש"ס אמר מר אומרים לו הוי יודע שכל העולם וכו' מ"ט וכו' דהול"ל אמר מר שכל העולם וכו' מ"ט. אלא שאינו שואל מ"ט נזדעזע די"ל כדאמרן אך שואל דממה שאומרים לו כן מוכח דזה מפחדו [ואיך במה שנזדעזע יהיה לו פחד] ומשני משום לא ינקה ומתפחד. אחר זמן ראיתי להרב תורת חיים שפירש טעם בנזדעזע במ"ש בזוהר וכתב דהגם דמפרש הש"ס משום לא ינקה ד"ת כפטיש יפוצץ סלע ע"ש ועוד ראיתי במעשה רקח דמפורש בזוהר דרומז למלאך יעזריאל דממנא על ע' מפתחן לחקוק השם. וזה טעם שהמזכיר ה' לבטלה אומר בשכמל"ו שהוא גימטריא שם הנזכר ועוד ע' דממונה על ע' מפתחאן ע"ש:

וכאן ממנו ומכל העולם וכו'. פירוש ועתיד הוא ליענש עונש נוסף על שלקו העולם בשבילו. הר"ב שמלה חדשה בבכור שור דף קכ"ג ע"ג וע"ש שהאריך עוד. ואפשר שרמז זה התנא באומרו נפרעין ממנו וממשפחתו נפרעין ממנו ומכל העולם והול"ל בקצרה כל עבירות נפרעין ממנו וכאן נפרעין גם ממשפחתו ומכל העולם אלא רמז שנפרעין ממנו גם על עונש משפחתו החמור ועל עונש כל העולם הקל: