פתח עינים על סנהדרין קו.

דארחב"א אמר ר' סימאי ג' היו באותה עצה אלו הן בלעם וכו'. הכי אמרו בסוטה דף י"א וכתב עלה מהר"ימט בדרשותיו ריש פרשת שמות וצל"ע דאמרינן בחלק ל"ג שנים הוה בלעם חגירא וכו' ע"ש ושמעתי משיג על הרב דלא זכר מ"ש רש"י כאן בדף זה ע"ב אההיא דבר ל"ג דר"ח לית ליה דר' סימאי דאמר ג' היו באותה עצה וכו'. ותו יש להרגיש על הרב דמקשי ורמי מאי דאמרו בסוטה עם מ"ש בפרקין ולא היה צריך להרחיק עדיו כי שני המאמרים הם בדף זה. ואחר זמן רב ראיתי שהרב ישרש יעקב בסוטה השיג על מהר"ימט מלשון רש"י ע"ש דף קל"א:

ועדיין לא נאסר יין של גוים. מכאן הביא ראיה הרמב"ם ז"ל בספר המצות לאוין קצ"ב דיין נסך אסור מן התורה והרמב"ן השיג עליו באורך. והרב באר שבע יישב דגם הרמב"ם סבר דעל סתם יינן הדברים אמורים אלא דמייתי ראיה דאלמלא יין נסך אסור דאוריתא לא היו אוסרים סתם יינן כיין נסך ממש עכ"ד והרואה דברי הרמב"ם שם בעיניו יראה דמפרשה ביין נסך ממש. ותו אם כונת ראיתו כדפירש הרב ב"ש מאי שיאטיה להזכיר סוגיין והרי ראיה זו היא בכללות מסתם יינן שהחמירו בו כיי"נ. וכבר במגילת אסתר שם ובספר דברי אמת בקונטרס דף צ"א הליצו בעד הרמב"ם. ומיהו גם הרמב"ן מודה שהוא מן התורה וכ"כ בחינוך סימן קי"ב ובספר דינא דחיי לאוין קמ"ח: