פתח עינים על פסחים צה

אב"א לילה קא ממעט יום לא קממעט וכו' הנה אשו"ר ברהטי"ם לעמית בתורה הרב מהר"י חזן נר"ו בספרו הנחמד חקרי לב הנדפס חדש ממש שהקשה דהא אמרינן בערכין דף יו"ד ר"ח דאקרי מועד לימא לא אקדיש בעשיית מלאכה דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה ולפי מה שאמרו בסוגיין לילה קממעט יום לא קממעט מה יליף דלא נימא ביום ר"ח. ואם נאמר דהתם בערכין אתי כאב"א בתרא דסוגיין דאפשר ישראל שוחטין פסחיהן ואין אומרים הלל ק' על רבינו עובדיה במשנתנו שפירש כתירוץ ראשון דיום לא ממעט עד כאן דבריו נר"ו דף קפ"ד ע"ג. ואני בעניי לפום ריהטא אומר דלק"מ דבסוגיית ערכין לחודה תקשי מה יליף ליום מקרא דלילה דקרא כתיב ליל התקדש חג ואפילו תימא דאתיא כשינוייא בתרא דסוגיין ס"ס תקשי דקרא ליל כתיב. אלא פשוט דכיון דקרא כתיב ליל התקדש חג והפירוש לילה המקודש לחג מעיט שפיר יום ר"ח דמה לנו אם הוא יום הא לא אקדיש בעשיית מלאכה וקרא כתיב התקדש חג וזהו עיקר הטעם וכל דלא אקדש אין אומרים הלל ולא תלי ביום או לילה. ומה שאמרו בסוגיין לילה קממעט יום לא קממעט אין הכונה מצד דכתיב ליל רק דלא אפשר למעט ע"פ שני דמה בינו לע"פ ראשון וכי היכי דבע"פ ראשון אמרינן ה"ה בע"פ שני דאין נגרע מערכו אבל בלילה יוצא בגרעון דראשון י"ט ושני אינו י"ט. ובודאי גם לשינויא קמא לא אמרי' הלל ביום ר"ח דלא אקדש אפילו דכתיב ליל אזלינן בתר טעמא. ולכך רבינו עובדיה תפס כתי' זה וכונתו כמאי דכתיבנא בעניותין. ומפורש הדבר בדברי רש"י דסוגיין ודוק ועוד כתבתי קצת על דבריו שם במקומו בס"ד: