פתח עינים על פסחים נ.

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. מלבד הפשט. אפ' דהוא צדיק גמור או שב בתשובה שלימה וכל תורתו אשר עסק היא ברשותו ולא בחלקו של טורף הסט"א רק אתו עמו נאמר בו אשרי. א"נ במה שפירש מורינו הרב מהר"י זאבי זלה"ה כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת דנקט חכמתו בכינוי שזכה והוציא לאור חלקי התורה אשר קבלה נשמתו בהר סיני ובעגל נפלו ניצוצי התורה בסט"א והוא העלה אותה וזהו חכמתו השייך לשרש נשמתו לזה צריך יראת חטא. אבל משכחת לה לפום חורפא לקלוט מהאויר שהחכמה שנאמרה בעלמא וכבר היא מוצאת יש בו כח לקלוט ע"ש באורך. וז"ש ותלמודו בידו תלמודו דייקא חלקו שקבל מהר סיני ועליו נאמר אשרי:

אילימא ר"ע וחביריו משום הרוגי מלכות ותו לא וכו' הרב לב שלם פ"ה דיסודי התורה דין ד' כתב דתמיהא מילתא טובא דאם נפרש דאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן היינו שמחיצתן גדולה יותר מכל הצדיקים מאי פריך בגמ' משום הרוגי מלכות ותו לא איכא למימר ודאי דשכרן גדול מ"מ אם לא היו מקדשין את ה' לא היה ניתן להם מחיצה שלא היה לשום צדיק אבל עכשיו שקדשו ה' ברבים זכו למעלה שאין למעלה ממנה וביותר יש לתמוה על מהרש"א בחידושי אגדות שכתב ותו לא משום הרוגי מלכות הוא שיש להם מחיצה בפ"ע ותו לא והא יש לצדיקים מעלה יתירה לכל א' וכו' ולפי דבריו אמאי לא משני דאה"נ וכו' אבל עכשיו היינו רבותייהו מכל הצדיקים וכו' עכ"ל ולי ההדיוט לק"מ דממ"ש הרוגי מלכות אין כל בריה משמע דדוקא משום שהם הרוגי מלכות וכן פירש"י בסוגיין ובבתרא דף יו"ד. והיינו דק"ל דהוה בהו תורה ומע"ט ופשיטא דבלא"ה נמי שכרן גדול מאד וליכא למימר דבהצטרפות תורתם ומ"ט והריגתן גדלו מאד על כל הצדיקים דממ"ש הרוגי מלכות משמע דדוקא משום הרוגי מ' וכמו שפירש"י והדבר פשוט ואזד' לה תמיהתו על מהרש"א גם כן כמבואר ומה שהק' על דברי הרמב"ם כבר קדמו הרב פר"ח בקושיא זו ותירץ והוא הזכיר בסמוך להרב פר"ח ע"ש ואיברא דתירוץ הפר"ח דחוק דלמסקנא הרוגי מלכות אין אדם אפילו בעלי תורה ומע"ט יכולים לעמוד במחיצתן אמנם ר"ע וחביריו הן לפנים ממחיצת הרוגי לוד ודכוותיהו משום תורה ומצות הנוספות על הריגה ולא הו"ל להזכיר ר"ע ואפשר דמ"ש הר"מ ואלו הן הרוגי מלכות קאי על הנהרג ולא עבר דקאי ביה ונקט דניאל חמ"ו ור"ע לדמיון שנהרגו כמ"ש הפר"ח ודוק הטב וק"ל:

אבל בעה"ב כלו אחד נקרא ביוד הי ונכתב ביוד הי הדברים עתיקים ומדוקדקים ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בפ' זה עצמו יהי"ה ה' אחד ושמו אחד ע"ש ובזה רמזתי בעניותי והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי"ה שבעתים ע"ש ודוק הטב ואין להאריך כאן: