פתח עינים על פסחים ד.

ש"מ תלת אבל וכו' ק' דלימא נמי אבל אסור ברחיצה כי היכי דקתני נעילת סנדל הגם דשנויה בדוכתא ופירש רבינו משה בר יהודה דהולך כלי אחרי לאו אכלי מרחץ אלא למנעלים קאי שיביאם למרחץ לנועלם כשיצא ודילמא אבל מותר ברחיצה והרב בדרש"י ז"ל תירץ דאבל אסור ברחיצה לא אצטריכא דמשנה היא פ' היה קורא אבל נעילת סנדל אינה במשנה. לקוטי רב בצלאל כ"י בשם חידושי הרב המאירי. ולשון ר' חייא דאמר חלוץ לי מנעלי והולך כלי אחרי לבית המרחץ לא משמע כרמב"י הנז' כלל דהול"ל והוליכם אחרי לבית המרחץ מלבד דלשון זה רגיל על תשמישי המרחץ:

דונו דיני ש"מ מדן קאתי. כתב הרב המאירי בחידושיו ראיתי בתשובת הגאונים שהיה אומר כך דרך לחש והשבעה המונית שיהיו כל דבריו מחוורים ושהוא ילך בטוח בהשבעה זו לפני הדיין לזכות בדיניו וזהו סרך ע"ז והביאור ממ"ש במס' שבת לפי גירסתם דיינו דינאי יש בו משום דרכי האמורי ר' יהודה אומר אין דן אלא ע"ז שנאמר חי אלהיך דן ואיכא טפי מדרכי האמורי ומתוך כך בדקו אחריו ומצאו שמצד יחוסו היה אומר כן. ליקוטי רב בצלאל: