פתח עינים על פסחים קח.

אריב"ל נשים חייבות בד' כוסות וכו' פירש"י שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפ' וכוס פרעה בידי והרביעי ברכת מזון. והפליא להקשות עליו בס' שושנים לדוד חדא דבב"ר פ' פ"ח אמרו כנגד ד' כוסות שנאמרו גבי שר המשקים וחשיב ונתת כוס פרעה. ומה ראה לשנות רש"י לומר ג' דהתם וד' של בהמ"ז. ותו דאם האחרון א"צ קרא דבלא"ה הוא כוס של בהמ"ז א"כ ראשון נמי אין צריך דהוא של קידוש ועדיף טפי דבהמ"ז איכא מ"ד דאינה טעונה כוס ותו דכוס של בהמ"ז אינו הרביעי כי אם ג' ומשנה ערוכה היא דהרביעי גומר את ההלל. ועוד הקשה משם ב"ד דרש"י בריש פרקין פירש כנגד לשונות של ד' גאולות ותירץ לזה אבל קושיותיו הם קושיות עצומות ואסיק בצ"ע זהו תורף דבריו: ומאי דקשיתיה מ"ש רש"י ורביעי ברכת מזון דהוא ג' כבר זה שנים רבות שתמה עליו חד צורבא מרבנן דכונת רש"י פשוטה דרוצה לומר אחד מארבעה ולאו דוקא ד' והרצה קמן דבריו ואמינא ליה יישר דזהו כונת רש"י הכא בפשיטות. אמנם לקמן דף ק"ט סוף ע"ב גבי מ"ש כוס של ברכה מצטרף לטובה וכו' כתב רש"י כוס של בהמ"ז שהוא רביעי לרעה אין מצטרף וכו' כגון אם שתה שלש והוא רביעי עכ"ל וזה לכאורה אינו מיושב כל כד דהול"ל כמ"ש רשב"ם של בהמ"ז שהוא שלישי לרעה אינו מצטרף להשלים זוגות לסכנה אם שותה רביעי אחריו. ותו ק"ק על רשב"ם אשר נטה מפירוש מרן זקנו רש"י אמאי לא הגיה על דבריו ושתיק ליה: אמנם נראה לישב כל הקושיות שהקשו הב"ד והשושנים לדוד ויתישב לשון רש"י דלקמן דף ק"ט היטב והוא דבירושלמי בפרקין אמרו ריב"ל אמר כנגד ד' כוסות של פרעה וכו' ונתת כוס פרעה בידו. והא הו"ל להקשות טפי להרב שושנים לדוד דרש"י קאי על ריב"ל וריב"ל חשיב ד' כוסות גבי שר המשקין כמבואר בירושלמי. ואם לא ראה הרב הנז' הירושלמי רק ראתה עינו ב"ר לחוד הו"ל להקשות תו על רש"י דהתם בב"ר ריב"ל אמר כנגד ד' כוסות של תרעלה וכו' ע"ש ואמאי רש"י במילתיה דריב"ל קאמר מאי דלא ס"ל: אכן בסוטה דף ט' אמרו אמר רבא ג' כוסות האמורות במצרים למה וכו' ופירש"י ג' כוסות האמורות בחלומו של שר המשקים. אלמא רבא לא חשיב אלא ג' כוסות דהתם ולא חשיב ונתת כוס פרעה שהוא פתרון יוסף לחלום עצמו ולא יבא למנין אלא עיקר החלום. ומשו"ה רש"י נקט הכא ג' כוסות וד' של בהמ"ז דניחא ליה למנקט כסוגיית תלמודין דפ"ק דסוטה דאמר רבא ג' כוסות האמורות במצרים ובמתני' נקט טעמא רויחא כנגד ד' גאולות. והכא דקאי גבי ריב"ל והוא סבר בירושלמי כנגד כוסות פרעה נקט כשיטתיה דריב"ל דקאי ביה אלא דשינה דהם ג' כתלמודין ומסתבר טפי. ומ"ש ורביעי של בהמ"ז פשוט דרצונו א' מארבעה. ובדף ק"ט דקאי גבי רבא גופיה דאמר פ"ק דסוטה ג' כוסות האמורות במצרים נקט כוס של בהמ"ז שהוא רביעי כלומר דג' כוסות תקינו כנגד ג' כוסות דפרעה כדאמר רבא פ"ק דסוטה ועם של בהמ"ז הם ד' ויען דשל בהמ"ז נפרד מהמנין דבמצרים ליכא אלא ג' להכי אמר שהוא רביעי כלומר אינו ממנין הכוסות. ומ"ש כגון אם שתה ג' והוא רביעי כונתו דה"נ ג' כוסות הם עיקר התקנה כנגד כסי דמצרים ונלוה בהמ"ז לד'. אבל רשב"ם שלא פירש הכא גבי ריב"ל כנגד כוסות פרעה ועודנו עומד בטעמו שכתב בריש פרקין נגד ד' לשונות של גאולה להכי שינה מדברי רש"י שם דף ק"ט. דרש"י אזיל לפום מאי דפירש גבי ריב"ל כנגד ג' כוסות דפרעה וא' של ברכה ולפ"ז סירכיה נקיט הכא ומה גם דקיימינן על דברי רבא והוא סבר ג' כוסות מנינן במצרים כדאמרן: וראיתי להרב יפה מראה שם בירושלמי שכתב וצ"ע דפ"ק דסוטה גרסינן ג' כוסות וי"ל דלא חשיב אלא מה שהזכיר שר המשקים וכו' והכי דייקי דברי רש"י שפי' ג' כוסות בחלומו של שר המשקים עכ"ל ודבריו מכוונים כמה דאמרן אלא דהרב לא זכר דברי רש"י דסוגיין שלא הביא אלא דברי רש"י דפ"ק דסוטה: ומאי דקשיתיה על רש"י דאי מפקת כוס בהמ"ז אפיק נמי כסא דקדושא י"ל דכיון דקדוש נמי חייב להזכיר יצ"מ כדאמרינן לקמן דף קי"ז ע"ב אמר רב אחא בר יעקב וצריך שיזכיר יצ"מ בקדוש היום כתיב הכא למען תזכור את יום וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו וזהו בקדוש שבת וכ"ש בקדוש חג המצו' וכבר כתב הגאון בה"ג דף י"ב דקדוש חג המצות נפיק מקרא למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים וכן קדושי דשבועות וסוכות מפיק להו מקרא וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים. וא"כ כסא דקדושא ליעול ולא ליפוק במנין ג' כסי דתקון נגד ג' כוסות דשר המשקים. משא"כ בבהמ"ז דאע"ג דמדכרינן יצ"מ אינו מן החיוב. ומיהו כתיבנא בעניותין במקום אחר [ולעיל בסמוך על דף ק"ו] דהני ילפותות דהגאון בה"ג וגם לימודי המכילתא אסמכתא נינהו. ולפ"ז י"ל דאפיק כוס של ברכה משום דבהמ"ז דאוריתא מעת שניתנה תורה עד שלא נתקנו ד' כוסות. אמנם קדוש י"ט הוי דרבנן כמ"ש הה"מ פכ"ט דשבת בפשיטות. ועמ"ש לקמן סוף דף ק"ט בס"ד: