פתח עינים על נדרים נ.

אי הואי לי רמינ' לך ירושלם דדהבא וכו' ראיתי בס' נדפס מחדש פירוש אבות דר' נתן ושם בתוספותיו מחזה אברהם סוף פ"ו דף י"ב ע"ב הקשה על רש"י בשבת דף נ"ט שכתב כדעבד רבי עקיבא לדביתהו במס' נדרים דהרי הכא לא מצינו שעשה לה הגם שהרא"ש פירש וכן עשה אין אלו אלא דברי נביאות ובר"ן פירש דבנדרים על שבת סמיך דפירש שם וכן עשה אבל נ"ל דכונ' הגמ' לסוגיא דכאן עכ"ל ומה שהקשה על רש"י דשבת לק"מ שרמז כאן כלומר דהכא מבואר שהבטיחה על זה ומ"ש על הרא"ש דהם דברי נביאות הלא גם הרא"ש סיים כדאיתא בשבת כמ"ש הר"ן. ותו מ"ש דהכא בנדרים סמיך על שבת מה זו סמיכה דהכא לא אמר אלא שהבטיחה אלא דהרא"ש והר"ן רמזו דכן עשה כמ"ש בשבת. וכן פירש"י הכא ואיני יודע למה לא הזכיר רש"י ואפ' דסבר דאינו רש"י כדמוכח [מדברי] קצת גדולים [וגם זה לא יגהה מזור דס"ס הול"ל וכ"כ המפרש כמו שמכנים אותו הגדולים]. ומ"ש כונת גמ' לסוגיא דכאן אם כונתו על הגמרא הכא בנדרים אין צורך לזה כאמור ואי קאי על גמרא שבת מה צורך לכוין באבו"ת דר"ן דכך היה ידוע להם וגם בירושלמי בשבת מייתי דר' עקיבא עביד לדביתהו וכו' ע"ש:

אתא ואתשיל על נדריה ואשתריי ואשתרי. מכאן לכאורה קשה עמ"ש בשיטה מקובצת כתובות דף ס"ב משם הריטב"א דהיה נדר טעות והיינו דלא אמרינן דשריא ליה משמע שהותר מאליו ע"ש ומהך דאמרינן בשמעתין נראה שהתירו לו. ויש לישב. ועיין בהריב"ש סי' ת"ו: