פתח עינים על נדרים לא:

גדולה מילה שדוחה שבת החמורה. לכאורה תיבת החמורה יתר ושמעתי שרמז באומרו שבת החמורה לומר דאפי' חל יה"כ בשבת דחמיר משבת דעלמא והנה צור"ף יום הכפורים אפ"ה מילה דוחה שבת החמורה דאיכא יוה"כ בהדה. ואחז"ר ראיתי שכ"כ הרב ישרש יעקב:

גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים פי' אף אם חלה בשבת ויש בו נגע וז"ש שדוחה את הנגעים סתם באיזה יום שיהיה אפי' בשבת כמ"ש הרב כנסת הגדולה בתשובה א"ח ח"ב וזה בא להוסיף חידוש שדוחה תרתי ורמז זה במאי דקפסיק ותני שדוחה את הנגעים אחר שאמר שדוחה שבת:

ר"מ אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אאע"ה לא נקרא שלם עד שמל וכו' בבריתא אמרו רבי אומר גדולה מילה שאין לך צדיק גמור כא"א ולא נקרא תמים וכו' ולפי גירסא זו צריכים אנו למודע"י במאי פליגי ר"מ ורבי דכל אחד נקט סגנון אחר. והרב מהרח"א בעץ החיים פ' שמות פירש דר"מ הכי קאמר שכל המצות שעשה לא נקרא שלם להיות לו שכר כמצווה ועושה עד שמל דהמצווה יצרו תוקפו. ורבי ס"ל דמאחר שלא שלט יצה"ר מה לי מצווה מ"ל אינו מצווה וז"ש שאין לך צדיק גמור וכו' עש"ב: ולפי דרך הרב ז"ל אפשר לומר דפליגי ר"מ ורבי בטעם גדול המצווה מאינו מצווה כי הנה התוספות כתבו דהטעם משום יצה"ר דיצרו תוקפו. אך הריטב"א פ"ק דקדושין דף ל"א פירש דטעם גדול המצווה הוא שיש לו יתרון שמקיים גזרת מלך ע"ש ואפשר דר"מ ס"ל דטעם גדול המצווה היינו כמ"ש הריטב"א דמקיים גזרת מלך ומשו"ה קאמר שכל המצות שעשה לא נקרא שלם להיותו מקיים גזרת מלך ומצווה ועושה עד שמל. ורבי ס"ל דטעם גדול המצווה הוא בשביל יצה"ר שיצרו תוקפו ולגבי אאע"ה דלא שלט בו יצה"ר מצווה ואינו מצווה כהדדי נינהו ויש מקום לומר דאינו מצווה עדיף וז"ש אין לך צדיק גמור כאברהם אבינו כי האף אמנם צדיק דעלמא יש להם יתרון דגדול המצווה והא לא משכחת באאע"ה הא מיהא יש לו יתרון דגם בו נמצאת מעלת גדול שאינו מצווה ושפיר אמרינן אין לך צ"ג כאברהם אבינו ע"ה ועכ"ז לא נקרא שלם עד שמל ועוד כתבתי בעניותי בהך פלוגתא בספרי הקטן ראש דוד פ' לך לך בס"ד ע"ש: