פתח עינים על משנה מדות ה

לשכת הפרוה. פירש הריטב"א בחידושי יומא על דף י"ט מגוש א' שמו פרוה והיה חופר מחילות תחת המקדש שיראה עבודת יה"כ לפני ולפנים והרגישו בו כשהיה חופר בעזרה והרגוהו שם ועשו שם לשכה וקראוה על שמו. ועיין בפירוש רבינו הרמב"ם והרא"ש משם ר"ח ויש שינוי ביניהם כמבואר אל עין הקורא. אבל מ"ש רבינו עובדיה אינו מחוור וכבר השיגו הרב תוספת י"ט ועיין בפירוש רבינו שמעיא:

ועל גגה היה בית הטבילה. פירוש שהיה שם מקוה שמשכו לו מים מעין עיטם. הריטב"א שם וכ"כ הרמב"ם:

לשכת העץ. עמ"ש הראב"ד בהשגות פ"א דבית הבחירה ומ"ש מרן בכ"מ והתי"ט ולח"ש ובמכילתא:

לשכת הגולה. ראיתי לאחד קדוש שנקד הגולה הו' בשורק מלשון וגולה על ראשה עכ"ד. והוא דעת הראב"ד ורבינו יהונתן. אבל רש"י פירש שנקראת כן שעשאוה בני גולה:

לשכת הגזית. פירש הריטב"א שהיתה בנויה אבני גזית שלא נאסר אלא במזבח אבל בשאר מקומות מותר ובלבד שיגררוהו בחוץ כדכתיב כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו ויש שפירש שנקראת לשכת הגזית ששם דנין את הכהנים ומסלקין הפסולין מלשון ויגז שלוים וכן גזי נזרך וכן פירש בתשובות הגאונים עכ"ד הריטב"א ועיין להרב יעב"ץ בלחם שמים במשנתינו ובביאורו להלכות בית הבחירה בסוף לחם שמים ח"א שחתר וחקר בזה. ונעלם ממנו פירוש הגאונים הנזכרים שהביא הריטב"א ע"ש: