פתח עינים על משנה מעשר שני ד:ה

היה עומד בגורן וכו' ראיתי לרב חביבי בס' דרך המלך הנדפס מחדש בדף ק"א סוף ע"ב שתמה ממשנה זו ומאי דאתמר עלה פרק הזהב (בבא מציעא דף מ"ו) לדעת הרמב"ן שסבר דליכא שום קנין מדאוריתא אלא חצר ואגב וחליפין וכפ"ז האי בעל הפירות באיזה קנין הקנה לחבירו פירותיו כדי שיהיו שלו דבר תורה ולפדותן וכו' שהרי סודר לא הי"ל כמ"ש בסוגיית פרק הזהב גם קרקע לא הי"ל כמ"ש שם והאריך בזה ומסיק בצ"ע ע"ש באורך ואגב רהטאי אמרתי כי הנה תמיהתו זו אינה אלא לס"ד דהש"ס אבל למאי דקי"ל אין מטבע נקנה בחליפין אין כאן שאלה דהקנה בסודר. ולס"ד אפשר דלא פריך לרב פפא דאיך הקנה לו הפירות דדילמא סבר ר"פ כמ"ד דמשיכה קונה מדאורייתא ודוק הטב שיש לדחות דחויי אחריני:

ואם יקשה עליך דלודי דהני זוזי דאידך כאודיתא דאיסור זו של כת הקודמין היא רבותינו בעלי התוס' בקמא דף ק"ד ושם במציעא דף מ"ו ומאי דאיכא למיקם על דברי התוס' אנכי העירותיהו כפי קצורי בספר הקטן ברכי יוסף ח"מ סי' מ' ע"ש: