פתח עינים על מנחות סד:

מאי טעמא וכו' ואי בעית אימא משום אין מעבירין על המצות. שמעתי מקשים ממ"ש פ"ג דסוטה דההיא איתתא דהות בי כנישתא סמוך לביתה ובאת להתפלל עד מדרש רבי יוחנן ואמרה האשה דעשתה כן משום שכר פסיעות ושבחו רבנן ואמרו למדנו קבול שכר מאלמנה ומוכח דכי איכא שכר פסיעות לא משגחינן על אין מעבירין וה"נ נימא הכי דטפי מעלי מהרחוק דאיכא שכר פסיעות ואין למנוע משום אין מעבירין ומאי משני הש"ס לשינויא בתרא ואבע"א משום דאין מעבירין עכ"ד ונראה דלק"מ דהתם הבתי כנסיות בקדושתייהו קיימי ובודאי דמצלו בגויהו והבית הכנסת לא הפסיד כלום. רק דאנו דנים על זה אם ילך לבית הכנסת הקרוב אל ביתו או ליזיל לרחוק משום שכר פסיעות. ולזה קאמר דאהניא לה משום שכר פסיעות. והכא נהי דלגבי ההולכים לקצור העומר יש שכר פסיעות. אמנם השדה הקרוב מפסיד דהוא זוכה מטעם אין מעבירין. ובמ"ש התוס' בסוגיין בהא דאין מעבירין עמ"ש בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן כ"ה בס"ד עש"ב ושם הבאתי דברי התוס' מדוכתי אחריני ע"ש:

תוס' ד"ה ועל אותה שעה וכו' ובמסכת עדיות תניא עובדא דהכא וכו'. נראה שהיה להם ירושלמי על עדיות וכמ"ש הרמב"ם שהי"ל ירושלמי על ה' סדרים שלמים:

ומ"ש תוס' דבימי שלמה וכו'. עמ"ש בעניותנו לעיל בקונטריס זה בברכות דף ז"ך בס"ד: