פתח עינים על מגילה יט:

ומחו לה אמוחא ולא אמרו אלא כדי שלא יקרע. פירש"י ומחו לה אמוחא לאחר שאמרה הכה על מוחה וכו'. אע"ג דכבר פירש"י כן בסמוך. מ"מ התם סתר מקצתה. והכא סתר כולה דלגמרי חזר בו ודוק. לקוטי מהר"א פליף כתיבת יד. ועיין מ"ש הרב מהרימ"ט בתשובותיו ח"ב:

תוס' ד"ה ולודוי יה"כ דתניא וכו' האי דתניא וכו' דודוי זה אינו כוידוי דשאר כצ"ל. פי' דסד"א כיון דעבודת יה"כ על כהן גדול בלבד הוא. לעביד ודוי וסמיכה שלו לפחות מעלות השחר בכדי שיהא פנוי לשאר עבודות היום ודוק. לקוטי רבינו בצלאל כ"י: