פתח עינים על מגילה יג.

שכל המגדל יתום וכו'. עמ"ש אני הדל בקונטריס זה בסנהדרין על דף י"ט ע"ש ועיין בסמוך:

תנא משום ר"מ אל תקרי לבת אלא לבית. אפשר דקשיא ליה דהול"ל לקחה מרדכי לו כבת כמ"ש כל המגדל יתום וכו' כאלו ילדו ופירש מורינו הרב מהרי"ך במ"ש במציעא דף ק' שטף נהר את זתיו וכו' זה אומר זתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו וכפ"ז מדינ' המגדל יתום הוא ואביו יחלוקו השכר אמנם הקב"ה ברב רחמיו מעלה עליו כאלו ילדו. ולפ"ז לקחה מרדכי לו לבת לא יצדק דמדינא יחלוקו והול"ל לקחה לו כבת לז"א אל תקרי לבת אלא לבית כלומר אי אתה יכול לקרות לבת אלא אם אתה קורא מבחוץ לבית אין בית אלא אשה ואז אתה יכול לקרות לבת דאגב חביבותא קוראה בת כמשז"ל וכמש"ה ותהי לו לבת והוא על דרך שפירשנו בכמה מקומות אל תקרי שהכונה שאין אתה יכול לקרות הכתוב עד שתקרא מבחוץ תיבה זו אז תקרא מה שאמר הכתוב וזו דרך ישרה למדתיה מהגאון מהר"ר נפתלי כ"ץ בספרו כמ"ש במקומות אחרים ומאי דאמרו בסמוד משום דבחיקו תשכב הוות ליה לבת אלא לבית פי' דכיון שהוא לבית מיקריא בת על דרך שאמרו רז"ל לא זז משם עד שקראה בתי:

קדלי דחזירי. עמ"ש רש"י ותוס'. ויש מפרשים עשב הצומח על ראש חזרת והוא מאכל שרים. וראיתי במכתב וכמדומה שהוא בליקוטי מהר"א פליף שדחה פירוש זה ממ"ש פ"ק דחולין דהותר לישראל בבואם לארץ בשבע שכבשו קדלי דחזירי ושם ודאי הפירוש הוא כדפירש"י עכ"ד ולק"מ דמי שפירש פירוש זה גריס בחולין קותלי דחזירי והכא קדלי דחזירי וכן הוא מפורש בערוך בערך קתל ע"ש. וזה שנים כרגע נראה ס' מצודת דוד על אגדות ושם כתב דהתו' בסוגיין הם מפרשים עשב הצומח על ראש חזרת וזהו כונת דבריהם ע"ש ולא שמיע לי כלומר לא סבירא לי ובודאי התו' לא כיונו לזה ופשוט: