פתח עינים על כתובות מו.

תוס' ד"ה אתיא שימה שימה. [ראיתי לכתוב כאן מה שכתוב אצלי מימי נעורי]. מצאתי לאחד קדוש שכתב וז"ל הרב פנים מאירות סי' כ"ו הביא מה שהקשה הרב בית יעקב סי' קי"ג על הרמ"ה דסבר דרבית אפי' פחות מש"פ אסור מן התורה ממאי דאמרינן פ' איזהו נשך למה לי למכתב רחמנא לאו ברבית וכו' ולדברי הרמ"ה נימא דאי מלאו דגזל הוה אמינא דוקא שוה פרוטה כתב לאו ברבית לחייב פחות מש"פ ותירץ הרב פנים מאירות דאף גזל אסור מן התורה אפי' פחות מש"פ אלא דלא ניתן להשבון ואין מוציאין בדיינין כמו גבי רבית ע"ש ואשתמיטתיה דברי התוס' בכתובו' דף מ"ו ע"א ד"ה אתיא שימה דהכריחו מהאי סוגיא דאין רבית בפחות מש"פ עכ"ל אחד קדוש. והספרים הנז' אינם בידי אך אומר אני דגם מהר' בית יעקב אשתמיטו דברי התוס' הללו דהקשו קושיתו ממש להא דרבית איתיה בפחות מש"פ: ואולם צריכין אנו למודע"י להבין דברי התוס' הנז' דלפום ריהטא שפיר קאמר הרב פנים מאירות דאף גזל אסור פחות מש"פ וכ"כ הרמב"ם ריש ה' גניבה דאסור לגזול כל שהוא דין תורה וכתב הה"מ דדין פחות מש"פ בממון הוא כדין חצי שיעור באסורין וא"כ נמצא דמצינן למימר דגזל ורבית חדא היא דפחות מש"פ אסור מן התורה ושפיר קאמר בגמ' למה לי דכתב רחמנא לאו ברבית ומה מכריחים התוס': ואפשר לישב דעת התוס' כי הנה אמרו בסנהדרין דף נ"ז ע"א אבריתא וכן כיוצא בהן גוי בגוי וכו' ביוצא בו בגזל מאי היא אמר רב פפא לא נצרכא אלא לפחות מש"פ א"ה גוי בישראל אסור הא בר מחילה הוא נהי דבתר הכי מחיל ליה צערא בשעתא מי לית ליה ופירש"י צערא בשעתא מי לית ליה הלכך גזל הוא אלא שאין ב"ד ישראל נזקקין להשיבו דבתר הכי מחיל ליה ובישראל בישראל נמי אסור ומעבר לא עבר דכתיב לא תגזול והשיב את הגזלה אמידי דהשבון קרי ליה גזל ואידך לא אבל בגוי וכו' ע"ש למדנו דגזל פחות מש"פ אסיר בישראל בישראל ולא עבר דקרא לא תגזול אמידי דהשבון ומעתה שפיר הכריחו התוס' דאי רבית פחות [מ]ש"פ אסור דאוריתא מאי פריך למה לי דכתב רחמנא לאו ברבית נימא דאתא לפחות מש"פ משום דלא תגזול לא איירי אלא בש"פ כאמור. ואם נפשך לומר דס"ס מה הכריחו התוס' דהא מטונך מטעם דאמרת דגזל אסור בפחות מש"פ אך לא תגזול לא איירי אלא בש"פ אמידי דהשבון ה"ה נמי נימא בלאו דרבית דהא רבית קצוצה יוצאה בדיינין וילפינן לה מדכתיב וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחיי ומאחר שכן גם לאו ברבית לא מצית אמרת דאתא לפחות מש"פ דאמידי דאהדורי כתיב אל תקח מאתו וכי היכי דאמרת גבי גזל ומשו"ה לא אמרו דאתא לפחות מש"פ. הא ל"ק לדעת התוס' דהא מאן דקאמר ריש אז"נ למה לי דכ"ר לאו ברבית מר ניהו רבא. והתוס' במציעא דף ס"א ע"ב ד"ה רבא אמר סברי דרבא אית ליה דר' יוחנן דרבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין ולפי האמת לא דריש וחי אחיך ואמטו להכי הכריחו התוס' שפיר דלרבא דרבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין נימא דלאו ברבית אתא לפחות מש"פ דלאו דגזל לא איירי אלא בש"פ מידי דהשבון ומאי קאמר רבא למה לי דכ"ר לאו ברבית. אמנם להרמב"ם ולהרמ"ה לא קשיא דאינהו סברי דרבא סבר להלכה כר"א ודריש וחי אחיך אהדר ליה כדאמר רבא גופיה בריש הגוזל וכדמשמע במציעא דף ס"ה ודף ס"ז דרבא סבר יוצאה בדיינין וכבר הקשו האחרונים על התוס' מסוגיות הנז' וגם אני בעניי הכרחתי כן מסוגית תמורה דף ו' כמ"ש במקומו ואחר שכן שפיר קאמר רבא למה לי דכ"ר לאו ברבי' דרבית וגזל חד שיעורא דאסירי מדאוריתא בפחות מש"פ אך קרא לא איירי בהו: א"נ אפשר דהתוס' ס"ל דפחות מש"פ בגזל ישראל בישראל שרי וכדאוקמה רבא בסנהדרין דף נ"ז לבריתא בכובש שכר שכיר ואדחיא לה סברת ר"פ דפחות מש"פ אסיר בישראל והיינו דפריך שם דף נ"ט והרי פחות מש"פ ומשני התם משום דלאו בני מחילה נינהו ומאי פריך גם לישראל פחות מש"פ אסיר אלא משמע דאדחיא לה סברת ר"פ וכמו שצדד הרב לחם משנה פ"א דגזילה ומשום הכי הכריחו התוס' שפיר דנימא דלאו דרבית אתא לפחות מש"פ דגזל מותר בפחות מש"פ. אמנם דעת הרמב"ם והרמ"ה דהא דר"פ הלכתא היא ומאי דפריך בדף נ"ט היינו משום דישראל לא עבר אפחות מש"פ ולא תגזול אש"פ כתיב והגוי עבר ונראה דזהו כונת הרב לח"מ שם במה שתירץ בדוחק ע"ש והוא תרוץ ברור דפרוטה דחלוקים ישראל וגוי דזה במיתה וישראל בלאו כך היא המדה אזהרתן זוהי מיתתן אמנם הא ק"ל מפחות מש"פ דישראל לא עבר אלא תגזול והגוי עבר וא"כ נמצא דגזל ורבית כי הדדי ושפיר קאמר לאו ברבית למה לי [ועמ"ש כנה"ג ח"מ סי' שנ"ט ריש הגהת ב"י משם חדושי הרמ"ה ועיין פרישה י"ד סי' קס"א ודברי הרב"ח קשים]: