פתח עינים על גיטין סב.

ואין כופלים שלום לנכרי. הרב באר שבע בתשובה סי' נ"ט הקשה אההיא דריב"ז דלא הקדימו שלום גוי וכו' וכבר תי' הרב ט"ז והרב כנה"ג י"ד סי' קמ"ח ע"ש באורך. והרב כנה"ג לא זכר מדברי הרב באר שבע:

רב כהנא א"ל שלמא למר פירש"י דלבו לרבו והתוס' כתבו דעל חנם פירש כן דלא קאמר אלא דאין כופלין לו שלום. וראיתי להרב באר שבע בתשובה הנז' שכתב ע"ד התוס' נראה מדברי' דלא הוו גרסי שלמא למר שלמא למר אלא חדא זמנא א"נ דמפרשי שלמא למר שלמא למר לכל גוי אבל לא שהיה אומר לגוי אחד שלמא למר שלמא למר ומ"ש עוד התוספות צ"ע שלא יהא גונב דעת הבריות אין בזה משום גנבת דעת כדאשכחן פ"ק דע"ז גבי נאמן עלי הדיין ובנדרים דף ס"ב עבדא דנורא אנא ע"כ דברי הרב באר שבע: ומ"ש שהתוס' מפרשים דלא היה אומר תרי זמני לגוי אחד. כן מצאתי בליקוטי רבינו בצלאל כ"י שכתב על דברי התוס' משם גיליון וז"ל ושלמא למר שלמא למר לא שהיה כופלו אלא היה נותן שלום לכל אחד ואחד עכ"ל. ואחר זמן ראיתי שמהרש"ל בחכמת שלמה ובים של שלמה הביא דברי הגליון הנז': ומה שהליץ בעד רש"י דאין בזה משום גנבת דעת ומייתי מפ"ק דע"ז ומנדרים. גם אני בעניי מצאתי תניא דמסייע ליה לרש"י והם דברי הזהר הקדוש ח"א דף קע"א ע"ב על פסוק והוא עבר לפניהם דכב יכול דא שכינתא עילאה ולהקב"ה השתחוה וכן דוד הע"ה שאמר לעבדיו שיאמרו לנבל ואמרתם כה לחי לקב"ה קאמר וכו' עש"ב. וכן בח"ב דף כ"ג ע"ב אמר דאי אצטריך מצי להקדים שלום לב"נ חייבא כדוד דבריך לקב"ה ולאו רמאותה הוי ע"ש ואם נפשך לומר דאמרו רז"ל שהיה פקפוק במה שהשתחוו השבטי' לעשו. דע שהרב הקדוש מהר"א גאלנטי בספר קול בוכים כתב דהשבטים לא ידעו שיעקב אע"ה לקב"ה השתחוה אלא הם דעתם היה לעשו כי לא ידעו דשכינתא עילאה עבר לפניהם ויעקב אבינו השתחוה לקב"ה ועי"ז גרם איזה פגם ע"ש באורך: