פתח עינים על גיטין נז:

מבני בניו של סיסרא למדו תנוקות בירושלים. עתה נזדמנו לי שיטות הרב מהר"ם שיף ז"ל וראיתי בשיטתו לגיטין בסוגיין שכתב וז"ל ראיתי בספר עשרה מאמרות שר' עקיבא היה מסיסרא כשבא על יעל ולא משמע לי כן מדלא מפרש בסיסרא ג"כ מאן נינהו משמע דלא היו אנשים חשובים דבקיאי בשמייהו כשמעיא ואבטליון. ועוד דבהדיא קאמר מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים ואלו בסיסרא רק למדו תנוקות בירושלים וכו' עכ"פ לא הצליחו בלמודם כל כך עכ"ל: ואנכי עפר דל אומר אטו דבר זה אמרו הרמ"ע מסברא שיקשה עליו קושיות וידחה דבריו וכי דברים אלו נאמרים מכח עיון ופלפול הא ודאי קבלה היתה ביד הרמ"ע. ואני הצעיר מצאתי בספר הגלגולים לרבינו האר"י זצ"ל שסידר הרב עיר וקדיש מהר"ם פאפיראש כ"ץ בפרק מ"ז שהוא לשון הרב הקדוש מהרח"ו זלה"ה כדברי הרמ"ע כי רבי עקיבא בא מסיסרא מבני בניו ועל זה ידבר נפלאות ע"ש [וזהו ספר הגלגולים שמקצתו נדפס]: ומה שהקשה על זה דלא מפרש בסיסרא כשמעיא ואבטליון ל"ק דשמעיא ואבטליון באו כסדר דמבני בניו של סנחריב נתגיירו ומשם באו אבל ענין סיסרא שלא כסדר ולכבוד ר' עקיבא הסתירו הענין ועיין מה שכתבתי אני בעניי בקונטריס זה בסנהדרין על דף צ"ו ויתישב דעתך ומה שהקשה דקאמר הכא הש"ס מבני בניו של סיסרא למדו תנוקות וכו' הרואה יראה דבפרק חלק (סנהדרין דף צ"ו) גרסינן מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים וזו נסחא עיקרית וצריך לגרוס הכא בשמעתין כי התם:

תוס' ד"ה קפצו כלם וכו' הכא יראים היו מיסורין וכו' , וכן כתוב בפסקי תוס' בשעת הגזרות מותר להרוג עצמו כשדואג מיסורין. וכ"כ בספר האגודה בשם ר"י ולכאורה יש להעיר דהתוס' בקמא דף פ"א כתבו משם ר"י שהורג עצמו בשביל שום דבר שירא אסור. ונראה דכונת התוס' והאגודה הכא היינו שירא מן היסורין שמא ע"י היסורין יעבירוהו על דת. אבל בשביל יסורין לבד היכא שבטוח שלא יהיו מעבירין אותו על דת אסור ובהכי מיירו התוס' בקמא. וכן מוכח ממה שהביאו התוס' מאלמלא נגדוה וכן מוכח מפסקי תוס' שכתבו בשעת הגזרות וכ"כ התוס' בע"ז דף י"ח משם ר"ת. וקשה על הרב בית לחם יהודה י"ד סימן שמ"ה דתפס דברי התוס' הללו דסוגיין כפשטן וכאשר הארכתי בעניותי בקונטריס חיים שאל מתשובותי בס"ד ועיין מה שרמזתי בקונטריס זה בע"ז על דף י"ח בס"ד: