פתח עינים על עירובין נד:

ת"ר כיצד סדר משנה וכו' נסתלק אהרן וישב לשמאל משה וכו' כמאן אזלא וכו' עמ"ש הרב ישרש יעקב ועמ"ש אני עני בספר הקטן ברכי יוסף י"ד סי' רמ"ב אות כ"ג בס"ד:

אמר ר"א חייב אדם לשנות לתלמידו ד"פ וכו' המפרשים נתנו רמז בזה דד"פ כתיב למ"ד בכ"ב אותיות התורה. למד פשוטה ועוד ג' למד במילוי אותיות אלף גמל דלת ומכאן רמז שצריך ד"פ עכ"ד ואפשר לרמוז כי דלת שהיא ארבעה בה רמוז דת למד שילמד ד"פ כי אות דלת במילוי הוא דת ל' שפי' למד ודוק:

אל תקרי שימה אלא סימנא וכו' מהכא מתנינן לה הציבי לך ציונים וכו'. אפשר לפי פשוטו דקשיא ליה נהי דיכול ללמדם אבל לשומה בפיהם איך יתכן לז"א אל תקרי שימה אלא סימנא כלומר שאין אתה יכול לקרות שימה דלא שייך עד שתקרא מבחוץ סימנא דע"י הסימנים זוכרים והוי כאלו שומ"ה היתה בפיהם. ומאן דמתני מקרא דהציבי לך ציונים סבר דאינו מוכרח מקרא דשימה בפיהם דיש תקון על ידי שישנה פרקו מאה ואחד פעמים ובזה מתקיים שימה בפיהם לכן יליף סימנא מדכתיב הציבי לך ציונים דגם זה מועיל לזכירה: