פתח עינים על עירובין לב

ולא לעביד עם הארץ איסורא רבא. התוס' חילקו דשאני ההיא דשבת גבי הדביק פת בתנור לפי שפשע וכו' וכ"כ בשבת עלה דההיא דף ד'. ושם כתבו דההיא דמי שחציו עבד הוי מצוה רבה וכו' ע"ש ולפ"ז כתב מרן בב"י א"ח סי' ש"ו דפליגי על תשו' הרשב"א בשמע שהמיר' בתו דאסר לדחות שבת עש"ב ובש"ע שם התיר כדמוכח מהתוספות ע"ש: ודע שאני בעניי בס' הקטן ראש דוד פ' לך לך דף י"ב ע"ג ודף י"ג ריש ע"א כתבתי ההיתר בשם הרשב"א והוא אגב שיטפא דהרשב"א אסר וצ"ל בדף י"ב ודמי למה שהוכיח מרן מהתוס' ופסקו בש"ע כצ"ל ודף י"ג צ"ל כמ"ש מרן דמחלל שבת להציל כצ"ל: