פתח עינים על חולין פט.

קשה גזל הנאכל וכו'. עמ"ש הרב פנים מאירות בחיבורו על התורה הנקרא כתנות אור במאמר זה שהליץ טוב בעד אברהם אבינו אך הוא הפך רז"ל וכתבתי אני בעניי על זה בספרי הקטן פני דוד על התורה פרשת לך לך בס"ד ע"ש באורך:

כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה וכו'. בספרי הקטן דברים אחדים דף ע"ז הבאתי דרך הרב המובהק איש ירושלים כמהר"ר יהודה הכהן בזה ותוספת נפך בס"ד ע"ש באורך:

נתתי גדולה לאברהם אמר לפני ואנכי עפר ואפר למשה ואהרן אמרו ונחנו מה לדוד אמר ואנכי תולעת וכו'. אפשר לפרש דידוע דטעם איסור הגאוה היינו משום דאין משתמשין בשרביטו של מלך דכתיב ה' מלך גאות לבש. והשתא אברהם אע"ה דהקנה שמים וארץ והודיע אלהותו בעולם ואמרו רז"ל במדרש דא"ל הקב"ה לאברהם אתה תפסת אומנותי בא ולבוש לבושי א"כ מצינו דאברהם אע"ה היה משתמש בשרביטו של מלך ברשות הגבוה ואברהם קנין אחד מה' קנינים שקנה הקב"ה בעולמו. וא"כ לאיש אשר אלה לו הו"א דמותר להתגאות ולהשתמש בשרביטו של מלך וז"ש נתתי גדולה לאברהם מחמת צדקותיו ומעשיו ונתתי לו גדולה וכמש"ה אברהם אוהבי ופירש הרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר זלה"ה דכב יכול היה הקב"ה מתפאר ואומר שאברהם אוהב אותו ועם כל זה אמר לפני ואנכי עפר ואפר. וידוקדק תיבת לפני במ"ש הרב הכותב מהר"י ן' חביב בעין יעקב בריש ברכות דדוד הע"ה קרי נפשיה חסיד בהיותו שהיה מדבר לפני ה' והאמת הוא שהיה חסיד והקב"ה יודע שכך האמת ע"ש וז"ש ואמר לפני שאני יודע שהוא ראוי והגון ועם כל זה אמר ואנכי עפר ואפר. למשה ואהרן אמרו ונחנו מה והיינו דאמרו רז"ל בילקוט תהלים מזמור כ"ד מלך ב"ו אין משתמשים בשרביטו ומשה נשתמש בשרביטו שנאמר ויקח את מטה האלהים בידו אימור מעתה היה מקום שמשה ואהרן יכולים להתגאות לז"א למשה ואהרן ואמרו ונחנו מה. וכן בדוד הוא אומר כי ראיתי בבניו לי מלך ופירשו המפרשים כב יכול מלך עלי וא"כ מקום יש להתיר שיתגאה לז"א לדוד ואמר ואנכי תולעת והיינו דנקט אברהם אע"ה ומשה ודוד שהיה מקום שיתגאו ואפ"ה הענוה אזור מתנם:

ר' אבהו אמר מי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר ומתחת וכו'. פירוש דר' אבהו דריש האי קרא תולה ארץ על בלימה על המשים עצמו כמי שאינו מעין דוגמת דרשת על משה ואהרן דבסמוך אלא דמייתי קרא ומתחת וכו' להוכיח פירושו ודוק: