פתח עינים על חגיגה יח.

ולא הניחן ר' טרפון וכו' כתב בעין יעקב מכאן מוכיח שאסור להתענות במוצאי חג השבועות אפי' בזמן הזה דהא ר' טרפון בימי חרבן הוה. וקשיא לי תפוק לי ממאי דאמרינן פ' לולב וערבה כל העושה איסור לחג ע"ש ופירש"י וצ"ע ואפשר דניחא ליה לאוכוחי מבריתא טפי מאמורא אך ק"ל מ"ש דהא רבי טרפון בימי חרבן הוה הא רבי טרפון היה אף בזמן שבהמ"ק קיים והוי יום טבוח ועשאוהו י"ט אבל לאחר חרבן דלא הוה יום טבוח מאן יימר לן דעשאוהו י"ט וצ"ע. לקוטי מהר"א פליף כ"י: והנה לשון הרב מהר"י ן' חביב בעין יעקב שכתב מכאן מוכיח וכו' הביאו מרן בב"י א"ח סי' תצ"ד על שם מהר"י ן' חביב. והאמת דהאי הוכחה שכתב בעין יעקב מאיש לוקחה זאת הוא רבי' ישעיה הראשון בחידושיו לחגיגה הביאם הרב שבלי לקט והוא כלשון מהר"י ן' חביב ממש. ונמצא דהרב הכותב מהר"א הנז' לא על הרב מהר"י ן' חביב בעין יעקב לבד תלונותיו כי אם על רבינו ישעיה ומרן שהביא דברי הרב עין יעקב. ויען שהלשון שכתב הרב עין יעקב הוא הלשון ממש של רבינו ישעיה אין ספק שהרב ז"ל כתב הדברים בשם אומרם ונשמט מהדפוס אך על מרן יש להעיר שהביאו בשם הרב עין יעקב ולא זכר שהם דברי הרב שבלי הלקט בשם רבינו ישעיה הראשון: איכו השתא הבא נא אבא למה שהקשה מהר"א פליף דתפוק לי ממ"ש פ' לולב וערבה כל העושה אסור לחג ותריץ יתיב דניחא ליה לאוכוחי מבריתא וכו' ואינו מחוור דאם הראשונים כתבו כן למאי דבעי הש"ס ולא פשיט ממימרא אין לומר זה על הרב עין יעקב ואפי' על רבינו ישעיה וכ"ש דהול"ל תרוויהו. אמנם לק"מ דמהתם לא מוכח אלא דהעושה אסור לחג הנה שכרו אתו אבל לא מוכח דאסור להתענות. ותו דההיא אית בה תרי פירושי וכמ"ש רש"י איסור לחג עצמו וי"א על מוצאי י"ט דהוא אסרו חג ע"ש ומעתה מה יוכיח הוכח מההיא כיון דיש לפרש דבחג עצמו מיירי. ומאי דקשיא ליה דר' טרפון היה קודם החרבן בזמן שבה"מ קיים אני בעניי בספרי הקטן מחב"ר סי' תצ"ד באתי לכלל ישו"ב ע"ש ובספר הקטן ברכי יוסף שם ומשם בארה: